היפרדות מוקדמת: למה כדאי להיפרד עכשיו

ד"ר חסון היקר
שלום,מזה חודשיים אני בזוגיות עם בחור בן 30 שככל שעובר הזמן אני הולכת ומתאמללת יותר ויותר. יש המון דברים שמפריעים לי - כמעט ואין לנו נושאי שיחה משותפים (שלא לדבר על תחביבים) ואנו מדברים רק על דברים כללים או ענייני יום יום, הוא מקטר ללא סוף ומתקשה לקבל דעה שונה משלו או הערות בלי לקטר ולזעוף קצת, הוא לא "דוחף" אותי כמעט להתפתח מקצועית או לימודית (ויש המון לאן), לא תומך רגשית, והרשימה ארוכה. בחור די נחמד אבל בכל וויכוח קטן אני רואה אדם קשה ועיקש. בנוסף אין אנו מסכימים על דברים מהותיים - הוא לא מוכן לעבור למרכז למשל בעוד זו שאיפתי לעתיד. פעמיים ניסיתי להיפרד ממנו ופעמיים שאל אותי למה, כשלטמטומי הסברתי את הסיבות הפריך אותן אחת אחת ואמר שהכל יסתדר וטוב לנו יחד- נכנעתי מחולשה וכדי לרצותו. אני כרגע מבינה שהוא לא נותן לי את המענה הרגשי שאני צריכה ושהוא לא האדם המתאים לי ורוצה להיפרד. כרגע אני די וותרנית ומתקשה לעמוד בשכנוע, אני פוחדת שלא אצליח להיפרד ממנו אך מאוד רוצה כי אין לזה עתיד והוא לא הולך להשתנות.איך להיפרד, לא רוצה לפגוע בו, מחבבת אותו אך ממש לא כבן זוג. לדבריו טוב לו איתי. מצד שני כרגע אני נפגעת, מבזבזת זמן ותקועה ביחסים לא מתאימים עם אדם לא מתאים לי, נכון שלפעמים כיף אבל אני מרגישה ממש כלואה איתו, נכון שיש רגעי התלהבות קטנים אבל הרוב מתיש ומאמלל אותי. די הלכתי איתו כדי להעביר זמן וכי לא היו אחרים ועכשיו נשאבתי ובחיי שזה כמו אבן ריחיים, יודעת שאפגע בו מאוד ויהיה לו קשה שאעזוב אבל ההקרבה העצמית עולה לי המון. כיצד לצאת מיחסנו? איך לעזוב?בתודה מראש ושבוע טוב!

מ יקרה,
אתם רק חודשיים ביחד, וזה לא עבד. אין לך מה לעשות שם. העניין הוא שמה שאני קורא ממכתבך הוא שאין לך הכוח הנפשי לעשות זאת. אולי בגלל רגשי אשם ואת לא רוצה לפגוע, אולי משום שקשה לך להתמודד עם עימות - ואת מבינה מהיחסים ביניכם שכדי להיפרד ממנו את צריכה לעבור את העימות הזה. ואולי גם בגלל שאת רואה בו "גבר מוצלח" מבחינה אובייקטיבית, אבל אני חושב שאת כבר מבינה שזה באמת לא מספיק.מה שלא עובד בחודשיים הראשונים, לא קל לעבוד עליו בחודשיים הבאים. וככל שיעבור הזמן, כך יהיה לך קשה יותר לאסוף אומץ ולהיפרד, כי אם הוא רוצה בך ולא ירצה להיפרד, לכאורה "הצדק" יותר שלו - בשל ההרגל, בשל העובדה שהיית "שלו" עד עכשיו, אז מה פתאום את משנה את העולם? ככל שיעבור הזמן, כך יהיה לך יותר קשה לטעון שלא טוב לך, "כי מה עשית שם עד עכשיו אם זה לא היה טוב?", והרי לכאורה, אם זה לא היה טוב, היית יכולה להיפרד כעבור שבוע, ולכן, הוא יטען, "אולי זה משהו אחר", וכך, ככל שיחלוף הזמן יהיה לך קשה עוד יותר להתמודד עם הטיעונים. אין לזה סוף, יקירתי. אני מבין שזה קשה לך, אבל ככל שתעשי זאת מהר יותר, כך יהיה קשה פחות, וככל שתעשי זאת לאט יותר, כך יהיה קשה יותר.ומלה אחרונה:את לא חייבת להצדיק את עצמך. "אני לא רוצה" זה נימוק מספיק טוב, גם אם תרגישי רע אחר-כך כשהוא לא יקבל את זה. "אני לא אוהבת אותך" גם זה נימוק מספיק טוב, גם אם תרגישי רע אחר-כך כשהוא לא יקבל את זה. "רע לי אתך" גם זה זה נימוק מספיק טוב, גם אם תרגישי רע אחר-כך כשהוא לא יקבל את זה. העולם הרגשי שלך הוא משהו שמותך לך להאמין בו ולתת לו את המקום שלו. נכון שתרגישי רע אחר-כך לזמן מה, אבל תשיגי לעצמך את חייך מחדש, ועם סיכוי לחיים טובים יותר בהמשך. זה חשוב יותר.