הימור מקצועי: תמיכה בבן זוג

שלום
דר' אורן.אנו בני 28, נשואים 7 שנים באושר אמיתי. אישי היקר הוא האדם, הבעל והאבא הכי מדהים שאני מכירה, התברכנו בשלושה ילדים, והרביעי בתחילת הדרך.ברוך השם, טוב לנו בכל מישורי הזוגיות- תקשורת מעולה, קרובים מאד מבחינה נפשית ומיניות מעולה.(למרות הלידות. מוזר, לא?)בעלי אדם מאד ערכי ושאפתן (בפן החיובי), מאז שהכרנו תמיד אמר לי שיש לו איזה חלום שיבוא יום והוא יגשים אותו.הוא עובד באותה עבודה מאז נישואינו, וכעת הרגיש שמיצה את עצמו ואינו מתפתח, לאחר שהשקיע ותרם רבות למקום עבודתו.ההסתכלות של שנינו על מקום עבודה, הינה שונה לגמרי, אני חושבת, שעבודה היא אמצעי לפרנסת משפחה (ומיישמת זו- עובדת בחוץ משרה מלאה, אך כל הצעה מצד המנהל שלי לדרגה בכירה יותר, אני מסרבת, משום שסדרי העדיפות שלי- משפחה/ עבודה- שונים.)לעומת בעלי, שרואה בעבודתו כמטרה בפני עצמה, אפשר לומר במן "מיצוי עצמי "מחד ו"תיקון העולם" מאידך. (אני מקווה שהסברתי בצורה ברורה).כעת, בעלי, התפטר מעבודתו, וזה הזמן לדעתו- לצאת להגשמת החלום. (משהו עצמאי, שונה, שבאמת לא נמצא היום בשוק)הוא כ"כ מולהב, שהצליח להלהיב עוד מס' חברים, הרוצים להוציא זאת לפועל.אני ב"ה בריאה,עם הרבה כוחות, מצליחה להחזיק בית בצורה טובה, ולהעניק לילדי באופן כללי את צרכיהם ( מענה אינלטואלי- לרמתם כמובן, וצרכיהם הפיזי) . יש רגעים יותר קשים במשך היום- מקלחות, ארוחת ערב וכו' אך סך הכל העניינים מתוקתקים.חשוב לציין, שכשבעלי נמצא בבית, הוא עוזר לי רבות. אבל השעות הלחוצות, הם זמן עבודתו.פרפרי הבטן הגיעו אלי- אמנם משכורתי יציבה, אך אין ספק, שכעת משכורתו תרד בצורה משמעותית, כיוון שהדבר חדש. אנו מאמינים שברבות השנים המשכורת תעלה (כיוון שהוא מנהל ה"חלום")דברנו רבות על כך, לעסנו זאת מכל הכיוונים.אני מרגישה שאני מאד קרועה- מצד אחד, אני באמת מאמינה בחלומו, ומאד רוצה שהוא יגשים זאת. ומצד שני- הפרקטיות, הראשוניות, ההתנסות מאד מאד מפחידים אותי. (וגם קצת שהוא יעדר מהבית הרבה- אם כי זה פחות מפחיד.)בעלי אמר לי שאם אין הסכמה מלאה מלאה מבחינתי ואנחנו לא מחזיקים ידיים חזק ומנסים זאת, הוא לא ילך על זה (למרות שהוא מסנוור). וכמובן הוא מאד יבין אותי. ויחפש עבודה אחרת (יש לו מספר הצעות).אני מבחינתי מאד רוצה לתת לו לנסות הזדמנות זאת. ומפחדת שנפספס אותה, מאידך- מפחדת על אחריותינו כהורים, שמא- לא נצליח.אני מאד מתנצלת על האריכות, היה חשוב לי להבהיר את תחושותי, ולתת תמונת מצב ברורה.תודה רבה.הפורום מעניין ופורה.

שלומית יקרה,
לגברים, ההצלחה העסקית חשובה יותר מלנשים, כי גברים, ככלל, הם יותר השגיים מנשים (ואני עושה הכללה שאני יודע שאינה נכונה לכל אדם). ההבדל בתפיסות העבודה בינך לבין בן זוגך הוא הבדל טיפוסי גברי ונשי. מחקרים מראים שגברים יהיו יותר מוכנים לקחת הימורים וסיכונים מקצועיים מאשר נשים. זה אומר שסיכויי הנפילה גבוהים יותר, אבל גם אומר שכאשר יש הצלחה, היא עם סיכוי להגיע גבוה יותר. אם תעמדי בדרכו של בעלך, הוא אמנם יאפשר לך לעשות את זה, אבל יהיה מאוכזב לשנים מהיד הקשורה. אם את מאמינה שלמרות שיש כאן הימור, הוא אדם שקול, שהגיע לשלב הזה לאחר שהות של שנים ושיקול דעת, ושרק לכן הוא המתין ליצירת התנאים הנכונים, ושהוא יודע לשקול היטב שהתנאים אכן הבשילו, שקלי היטב אם לתמוך בו. עם זאת, בני את התרחיש הגרוע ביותר, והכיני את עצמך לתמוך בו גם אם זה לא יצליח. אם תצליחי לעשות את כל זה בראשך כבר עכשיו, סימן שאת מוכנה לתת לו גב וגיבוי. אם לא, הסבירי לו שהקושי כרגע הוא שלך, ושהוא צריך לשכנע אותך יותר בשיקול הדעת שלו.

תודה על תשובתך המהירה.אכן, נראה לי כעצתך להתחיל לעבוד על עצמי בנושא זה, והלוואי שיצליח בדרכו. כיוון שהיא מאד חשובה לי