היכרות עם משפחה: מתי לוותר?

שלום רב,
אני בת 25 חברי בן 31, אנחנו ביחד כשנתים וחצי. לאחרונה התעוררו בינינו הרבה מריבות על נושאים שונים. הנושא הראשי הוא העובדה שהייתי רוצה שהוא יכיר טוב יותר את המשפחה שלי והוא אינו מעוניין בכך (בשנתים וחצי פגש אותם בערך 3 פעמים). הוא אומר שהוא לא מעוניין להיות בקשר עם משפחתי כפי שהוא בקושי בקשר עם משפחתו (הוא קיבוצניק- אנחנו גרים בקיבוץ שלו). בהתחלה זה לא היה חשוב לי אז לא דאגתי לקשר ביניהם, אך ככל שעובר הזמן ומערכת היחסים בינינו מתחזקת הייתי רוצה שהוא יכיר אותם (אני מאזור המרכז כשעה וחצי מהקיבוץ). ברגע של מריבה אמר לי: "אם את רוצה מישהו שיהיה חלק מהמשפחה שלך חפשי מישהו אחר". חברי מאד אוהב אותי ולא רוצה להיפרד. גם אני אוהבת אותו. יש קצת בעיה של מנטליות שונה, יתכן עקב זה שבאנו ממקומות כה שונים. אני כבר לא יודעת אם להמשיך לנסות להיות איתו או שזה דבר שכל כך טבוע באופי ולא ניתן לשינוי.אשמח לקבל עצהתודה רבהמורן

מורן יקרה,
תמיד, בין בני זוג, יש בעיה של מנטליות שונה. השאלה היא רק כמה שונה. קחי את המקרה הקיצוני, שבו הוא מסרב בכל תוקף להכיר את בני משפחתך, מעבר לקצב של 3 פעמים בשנתיים וחצי. אני מניח שזה לא מחייב אותך, ושאת יכולה לראות אותם כרצונך, כי אז הקונפליקט משמעותי הרבה יותר. אבל נגיד שהוא עצמו אינו מעוניין בזה. האם במצב זה היית מוותרת עליו, כאשר מדובר רק במגרעת הזו? מה לגבי יתר הדברים? האם המכלול של חוסר ההתאמות מונע, לדעתך, אפשרות של חיים משותפים, אלא אם הוא יתנהג באופן שונה באופן משמעותי? אם זה המצב, ובעצמך לא הצלחת לשנות אותו או אותך או את הטולרנטיות שלכם כך שתצליחו להסתדר, הסיקי מסקנות או לכו ליעוץ שאולי יעשה את זה במקומכם.ובתוך כל האמירה המאד כללית הזו, הייתי שואל גם שאלה מאד פרטית, כי לא אמרת עליה דבר וחצי דבר: מה מפריע לו ליצור קשר עם בני משפחתך? האם יש לו קושי ליצור קשר עם חברים חדשים? מה הסיפור?