אחות ובעל: למה לא להתערב?

ד"ר שלוםאחותי ובעלה נשואים 7 שנים+1, כיום הם נמצאים במשבר זוגיות הנובע מאופי מנוגד של כל אחד מהצדדים.נכון ששנים רבות הם החזיקו מעמד, אבל כיום אין לאף אחד את הרצון להתנהג בכבוד אחד לשני כי יש פה בעצם ניהול פנקס חשבונות ההופף לכדור שלג.אני מרגיש ששני הצדדים לא באמת רוצים להתגרש ומאמינים שאם ההתנהות של הצד השני תתגמש, הם יוכלו לחיות בשקט ושלווה.אני מנסה לגשר בינהם ולקחתי על עצמי את האחריות לעשות ניסיון אחרון.לאחר שהבנתי את הטענות של בעלה של אחותי, אני מתכוון להיפגש עם אחותי במטרה ללבן ולרכך, כי אני מרגיש שהיא הגורם הבעייתי יותר והצד השני פחות בעייתי.הבעיה שלי שאחותי ניכנה בתכונות של עקשנות והתערבות יתר ואני שואל:מה הסיכויים שהיא תשנה את התנהגותה אחרי 7 שנים בנישואין?מהי הגישה הנכונה לפנות אלי אחותי בכדי לנסות לשנות אותה?האם גורם חיצוני יוהיל לשיקום היחסים?בעיה: אחותי יחסית סגורה וקשה להבין ממנה מה הבעיה?

MAיקר,
אני חושש שאתה תכניס את עצמך לצרות. אני יודע שהכוונות שלך טובות, ושהן באות מדאגה לרווחתה של אחותך. אלא שכשאתה מגיע אליה לשיחה, אתה מגיע עם מטען של יחסים שיש לה איתך, לטוב ולרע, ועם דעה ברורה שיש לה עליך, וכל מני מחשבות שיש לה או שיעלו לה על מתי היית נגדה ומתי היית בעדה, ועם דברים שהיא לא תהיה מוכנה לפתוח בפניך, כי אתה קרוב משפחה ודעתך עליה חשובה לה.דוגמא? – דוגמא. נגיד שלפני שלוש שנים היה לה רומן קצר או סטוץ עם גבר אחר. הדבר הזה משפיע עליה רגשית, והיא מנסה את כל מטען רגשות האשם שלה להצדיק על-ידי הטלת האשם בבעלה, שאולי אפילו לא יודע מזה. האם אתה חושב שהיא תספר לך על זה? האם אתה חושב שהיא תרצה שזו תהיה התדמית שלה שהיא תרצה שתהיה לך מכאן והלאה? כמובן שזו דוגמא קיצונית למצב שהיא לא תתחיל בכלל לשפוך לפניך, אבל יכולים להיות הרבה דברים קטנים אחרים שאתה לא האדם שלפניו היא תיפתח. במילים אחרות,MAיקר, קרוב לודאי שהתגובות אליך תהיינה רגשיות, ולא רציונליות, וברגע שתתחיל לטעון טיעונים רציונליים, אתה תואשם בכך שאתה "בצידו של בעלה". וברור לך לאן זה הולך מבחינת היחסים שלכם.בשל כל הסיבות האלו, גורם חיצוני יכול להועיל יותר. התפקיד שלך הוא לתת לאחותך את הגיבוי, והכתף והאוזן הקשבת, ולא לבקר או לשפוט, ואם לגשר, אז בעדינות, ברשות, בזהירות, ומעט מאד.