היכן מוצאים את האושר: התייעצות

שלום,
אני ואשתי נשואים כשנה וחצי (אנו בני זוג כ9 שנים ברוטו כולל פרידות וכו')בחודשים האחרונים, התרחקנו מאוד עד שהגענו למצב בו אנו פשוט שותפים לדירה.אין מגע, אין חום אין אינטימיות אין שיחות אמיתיות ובילויים של כל אחד בנפרד.אני רוצה לציין שאשתי תמיד היה בן אדם שקשה לו להפגין חום, היא אף פעם לא היתה מהמנשקות ומהמחבקות כל היום וזה דבר שמאוד קשה לה לעשות ואני פשוט השלמתי עם עובדה זו.כמו כן ברצוני לציין כי כחצי שנה הייתי מובטל (ואשתי התנהגה בתקופה זו ברגישות ובהבנה) ועובדה זו יכול שתרמה להליך ההתרחקות ביננו.לאחרונה ישבנו לדבר בכדי לעשות למצב סוף.היא סיפרה לי שכבר מספר שבועות היא נפגשת עם פסיכולוג כדי לטפל בבעיות שיש לה (חוסר ביטחון, קרירות וכו')קצת נפגעתי שלא ידעתי על כך, אך פירגנתי.כמו כן שוחחנו על הזוגיות שלנו והיא אומרת שהיא פשוט התחילה לחשוב האם זו הזוגיות שהיא מייחלת לעצמה? ומדוע החברות הנשואות שלה כ"כ מאושרות בנישואין והיא לא וכל מיני שאלות שגרמו לה להתחיל לחשוב.תגובתי היתה כי אני עשיתי את חשבון הנפש, לפני החתונה וכן זו הזוגיות שאני רוצה, (להבדיל מהתקופה האחרונה בה התרחקנו וכך איני רוצה לחיות).דיברנו על כך שכ"כ התרחקנו עד שאנחנו לא מצליחים לגעת אחד בשני ואני הצעתי מספר דברים שצריך לעשות גם אם בהתחלה יהיו מכאניים וזאת כדי להחזיר את הזוגיות לתלם כמו למשל - פעם בשבוע לצאת יחד רק אני והיא, נשיקה כשחוזרים מהעבודה, טלפון פעם ביום, קניית מתנות וכן כל דבר שיכול להחיות את הרגש.....זה מה שסיכמנו ובמקביל שזוגתי תמשיך בטיפול.אני מאוד חושש מהמחר..... ומכך שתגיע יום אחד ותאמר שהיא החליטה לפרק את החבילה (אני רוצה לציין שאנו כמעט לעולם לא רבים ולדעתי למעט נושא החום וזה שאין ז"זיקוקים" לזוגיות שלנו מעלות רבות, אנו חברים טובים, מתקשרים טוב וכו')האם אנו צריכים ללכת לטיפול יחד כבר בשלב זה? או שהטיפול הפרטי שלהיעזור גם לזוגיות?לא מאמין שהגענו למצב הזה............................

קובי יקר,
מן הסתם, אם למרות העובדה שהיא מפגינה פחות חום כלפי חוץ אתה איתה כל כך הרבה זמן, אזי כנראה שאתה מקבל ממנה צרכים אחרים שהם טובים לך. קצת קשה להסתמך על תקווה בלבד לעתיד טוב יותר כל כך הרבה זמן.האם יש לך מה לחשוש? - אולי. כי היא מתייעצת בינה לבינה, ובסיוע הפסיכולוג שלה, היכן מוצאים את האושר, אבל אתה קצת מחוץ לדיאלוג הזה. בהחלט היה רצוי, מבחינתך, שתהיה בדיאלוג הזה, וזה בין אם בהצטרפות מדי פעם לטיפול שלה, אם זה אפשרי, ואולי ביעוץ זוגי. ואולי זה גם יועיל לה שנושאים מסויימים יעלו על פני השטח, ואולי ייפתרו באופן חלקי או מלא בסיוע שלך.