הייאוש והביטחון: טיפים להתמודדות

שלום,
אני ממש לא יודעת מה לעשות, נשבר לי.אני בת 28, מרגישה שאני לא יכולה להיות בזוגיות, למרות שהיו לי בעבר קשרים רציניים של שנים, אבל מאז, כל מי שנתקלתי בו עד עכשיו לא מחפש קשר רציני ואני לא מצליחה לשמור על קשר קיים, כל קשר שהוא- בין אם רציני ובין אם לא בגלל ריבים, בגלל חוסר אמון בבחור, מרגישה שאני מעוניינת בבחור שהכרתי מלפני כמה חודשים, אבל הוא לא עושה דבר בעניין.לרוב הגברים שהכרתי עד כה, לא היו רציניים אבל משום מה אינני מצליחה לשמור על קשר כקשר ואני אפרט קצת יותר:היה לי קשר רציני של שנתיים וחצי לא הסתדר כי הוא בגד בי וברחתי משם בקושי גדול, לבסוף יצאתי ממנו.לאחר מכן היה לי קשר של 4 שנים שלא היה מוגדר, און אוף, הייתי מאוהבת בבבחור בטירוף, הבחור לא סגור על עצמו שאני האחת שלו, יצאתי מקשר זה במזל למרות שהייתי בטוחה שאהיה בחרא הזה לנצח. פה היה לרוב סקס. יצאתי מזה במזל למרות שכולם אמרו לי שאני לא אצא מזה בחיים.לאחר מכן הכרתי מישהו אחר בן 30, שמההתחלה היה איתו סקס כי רציתי להשתחרר מהקשר הקודם שהיה מאוד משמעותי עבורי, והכי קשה. אז השתעשענו קצת ואז התאהבתי בו אבל הוא לא רצה קשר רציני ,זה לא מה שהוא חיפש בזמן זה. אז 4 חודשים היה רק סקס עם האדם הזה, התאהבתי בו והוא לא רצה אותי, ברחתי גם משם.. יצאתי גם מהקשר הזה שהיה יותר הדלקות ולא אהבה.אציין שהיה לי נורא קשה לצאת מכל קשר כי אני מאוד רגשית ואולי אובססיבית.וממש לפני 4 חודשים הכרתי אדם אחר גדול יותר מאלה שהייתי איתם, בן 32, אך כמה מפתיע, גם הוא אמר שאינו רוצה קשר רציני, אבל זה הוא דאג להגיד על ההתחלה, אבל איתו לא שכבתי למרות שנפגשנו כמה פעמים בודדות מאוד. אנחנו סוג של ידידים כיום ומדברים לעיתים. ולפי דבריו הוא לא מחפש זוגיות כי הוא בכלל לא רוצה בחיים שלו זוגיות. אתמול כשדיברנו בלילה בטל שמעתי קול של בחורה אחרת והוא אמר שאין איתו בחורה אבל הוא אפילו ניסה להשתיק את אותה הבחורה כשאמר ברקע" שש,ששש". זאת שמעתי טוב. אז יצא ששיקר לי והוא בכלל אינו חייב לי שום דבר אבל יצא שרבתי איתו על זה והוא מנסה להרגיע אותי כאילו שהוא חייב לי משהו בכלל, סהכ רציתי לשמוע את האמת שיש איתו מישהי והוא התעצבן ואמרתי לו שאיני מעוניינת להמשיך בשיחה וניתקנו.אני לא יודעת מה לעשות, אני מרגישה שאני מאוהבת בבחור הזה שלא יוצא לי ממנו דבר ואני לא מצליחה להוציא אותו מהחיים שלי.. לא היה סקס איתו אני כל הזמן אומרת לעצמי דיי תעזבי שחררי אותו תחסמי אותו אני חוסמת ומוציאה, לא יכולה לשים לזה סוף,שוב נכנסתי למערבולת, שוב אני עמוק בתוך החרא ואני לא מפסיקה לבכות.:-(

כך קורה שכל קשר חדש שנכנס לי לחיים, אני לא מצליחה לשמור על שלווה, כל הזמן לחוצה ותוהה אם הוא בוגד בי, בין אם חייב לי משהו או בין אם לא. אולי זה כי אני לא מקבלת מה שאני רוצה?אני תמיד מגיעה לחוסר אמון וידעות שהבחור ללא צל של ספק משקר לי ואז יש ריבים ופשוט אין לי כוח לזה יותר... מרגישה מותשת, מרגישה שאני לא יכולה להיות בזוגיות בגלל כל זה, ומה אני צריכה להתעסק במישהו שכלל לא רוצה בי?אני לא מצליחה לעזוב.תודה מראש וסליחה על האורך

לגבי הבחורה שאני חושדת שהייתה איתו אתמול הוא אמר לי שהוא לבד בבית בכלל והטלויזיה הייתה דלוקה.. אני שמעתי קול של אישה מדברת בטלפון או משהו, מדברת בטוח..ואני לא חושבת שזה היה מהטלוויזה.. כי ממש לאחר מכן הוא אמר ברקע ששש, להיות בשקט הכוונה... שלא אשמע אותה.מצד 2, הבחור אמר לי בטלפון למה שאני אתקשר אליך כשאני עם מישהי??????והוא צודק למה שהוא יתקשר אליי שיש מישהי איתו? אבל אני לא עד כדי כך סתומה, שמעתי במפורש מישהי ואת הששש שלו.. שמסביר הכל.רציתי להסביר שתבין יותר טוב אולי ואת דעתך גם בנוגע לזה. תודה שוב

גלית יקרה,
את מאד שומרת על עצמך, ולאחר נסיון העבר שלך, את מאד חוששת שיעבדו עליך, ולכן את מאד חשדנית כלפי בני זוגך. אבל דווקא על הרקע הזה, אני מתרשם שמבלי משים, את היא זו שעובדת על עצמך. הוא אומר לך שהוא לא רואה בך בת זוג, ואת לא מוותרת. במשך ארבעה חודשים נפגשתם פעמים בודדות מאד, ללא סקס. הוא אומר לך שהוא לא מחפש זוגיות, וגברים אומרים זאת לעיתים קרובות כאשר הם פשוט לא מעוניינים בקשר זוגי עם זו שלה הם אומרים זאת, כדי שלא לפגוע בה. לפעמים גם כדי לומר באופן עקיף שאם הם מעוניינים, אז זה רק בקשר מיני לא מחייב. ואת מנסה לשכנע את עצמך שאולי יש בזה סיכוי בכל זאת, כאשר גם כל הסימנים הנילווים מעידים שלא.הקושי העיקרי שאני רואה אצלך, גלית, הוא לא האשלייה שאת משלה את עצמך בקשר שלא הולך, שאכן מפריעה לך להיפרד ממנו רגשית. האשליה הזו היא רק תוצאה. הקושי העיקרי הוא הייאוש שלך מעצמך. אין לי ספק שהייאוש הזה מוגזם, גם מבלי להכיר אותך. אני רואה את הרהיטות שאת כותבת בה, ויש לך יכולות. הייאוש שאת מגיעה אליו מהר מדי מפריע לך, ואולי גם הוא הגורם לכך שאת נשארת היכן שאת לא צריכה להישאר. וחוסר האמון הבסיסי שלך כתוצאה מפגיעות בעבר, עלול להפריע לשמור על קשר טוב ויציב והרמוני, כאשר הקשר כן מתאים. אני חושב שרצוי מאד שתלכי לטיפול, כששני העניינים האלה יהיו במרכז - הייאוש שלך מעצמך, והביטחון שלך בבן זוג (ואני מדבר על בן זוג בקשר ממשי, לא כזה שאת מתארת עכשיו). שניהם קשורים לביטחון עצמי שלך ביכולות שלך להתמודד, עם פגיעוּת ועם אכזבות. עשי זאת למענך.

תודה רבה.2 שאלות אליך בבקשה-1. במידה ואני לא מטפלת בזה, אתה חושב שהדבר הזה ירדוף אותי לנצח ואני בחיים לא אוכל להיות בזוגיות בחיים שלי?2. איך מטפלים בזה? שיחות עם פסיכולוג? והאם שיחות יכולות באמת לשנות את זה? או שזה פשוט משהו שטמון בי., אופי מסויים? אולי רגישות מסויימת? כי אני חושבת שאני לא אצליח לשנות את זה אף פעם.האם יש כדורים שמטפלים באובססיה הזו?תודה.

שלום
דר.. רציתי לעדכן שאני מרוסקת .. מרוסקת ושוב מרוסקת.זה נגמר סופית אתמול בשעות הלילה עם הבחור הזה וזה בא ממנו.אני ממש רוצה שתקרא משהו לא מובן שקרה-לפני שהכל נגמר דיברנו קצת בSMS שבטלפון, ואיכשהו עבדתי עליו קצת.. על מנת לראות את תגובתו. אמרתי לו פתאום.. שאני קופצת לידיד שלי ואני צריכה להתארגן אז נדבר.והוא שאל אם אנחנו נשכב ומה את בכלל הולכת אליו? אמרתי לו אין לי מושג אין לדעת מה יהיה, זה ידיד טוב.ואז הוא פשוט התעצבן עליי נורא ואמר "זונה".תלכי אליו .ותלכי גם ממני אני חוסם אותך בזה הרגע כאן. אז אמרתי לו מה יש לך? אתה גם ככה לא רוצה אותי אז מה העניין הזה? הוא מיד חסם ולא הגיב. אז התקשרתי אליו ואמרתי לו שזה היה בצחוק שאני לא באמת הולכת לאף אחד. ואז הוא אמר בסדר בלי קשר לזה, אני חושב שזה עדיף ככה כי אני רוצה שתתקדמי הלאה ושתכירי לך גבר.ממש הרגשתי רע פתאום ושאלתי- אינך רוצה אותי? הוא אמר לא. אמרתי לו למה? הוא לא ענה לא דיבר אמרתי לו תגיד את האמת מה העניין יש לך מישהי? אמר אין לי.. ואז אמר יש לי.. ואז אמר אין אין לי. ממש פיצול אישיות ומשחקים של גן. אמרתי לו טוב אז למה אתה לא רוצה מגיע לי סיבה לפחות. הוא אמר ככה זה לא ילך את צריכה להתקדם.ומאז הכל נגמר אמרנו שלום. לא הצלחתי לישון כל הלילה, כרגע אני חסומה אצלו בהודעותואצאפ וגם בפייסבוק... ביסיבוק אני ביקשתי שיחסום שיהיה לי קל לעבור את זה, דר חסון אתה לא מתאר לעצמך מה אני עוברת ממש קשה לי.. ונמאס לי לעבור את זה כל פע ם מחדש.אני ממש מרגישה שכאילו לקחו חלק מהגוף שלי.. זה כל כך קשה.

איך זה שהבנאדם הזה כל כך מקנא לי ושומר עליי, ומצד שני מעיף אותי מהחיים שלו, אומר שהוא לא רוצה אותי בכלל.. מה אני אמורה לבין מזה? שהוא לא רוצה נכון... אבל סותר את המצב.. הייתכן שזה חרטא? מה קורה לגברים היום? תודה

גלית יקרה,
בדרך כלל טיפול תרופתי פסיכיאטרי עובד טוב יותר כאשר את במקביל עוברת טיפול, כדי לשנות הלכי חשיבה, אבל גם כך, את כנראה לא צריכה כדורים "נגד אובססיה". שיחות עם איש מקצוע יכולות לעזור. בהחלט. וזה חשוב עוד יותר דווקא כאשר את חושבת שלא תצליחי לשנות את זה אף פעם. כי המחשבה הזו היא הדבר הכי חשוב שצריך לשנות, וזה לוקח קצת זמן, אבל זה יקרה. כל עוד המחשבה הזו קיימת אצלך, הרי גם לא תשני שום דבר, כי המחשבה הזו מקבעת את הייאוש שלך. אז התחילי לשנות את המחשבה הזו, כדי שתצליחי לשנות, ועשי זאת בכל דרך אפשרית, ואם צריך בעזרת טיפול כי לבד את מתקשה, עשי זאת בעזרת טיפול.--- עכשיו ראיתי גם את המשך הפנייה שלך, לאחר ה"פרידה". קשה להיפרד ממשהו שמעולם לא היה, מבינה? - ועל כך כבר התכתבנו כאן. נשארת איתו כי עבדת על עצמך מתוך האשלייה שאולי זה יצליח. אז זה לא, וזה היה הרי צפוי. זה לא עושה את זה פחות כואב, כי הפרידה היא מהאשלייה של מה שהיה יכול להיות, ולא ממנו. והפרידה מאשלייה יכולה להיות כואבת לא פחות מפרידה ממישהו ממשי. אבל הנטייה שלך לייאוש מביאה אותך ליצור הכללות, וחשוב שתראי זאת: "מה קורה לגברים היום?", למשל. זה לא הגברים, זה האיש הזה. יש הרבה גברים הגונים בעולם. לא נתקלת בהם, וזו שאלה חשובה למה. ואולי גם למה נשארת במקום שהוא אשלייה בלבד, כי הישארות כזו עם גבר שאולי "מוצלח" בקני מידה מסויימים אבל לא ביכולת שלו ליצור קשר, גוזלת ממך זמן מיותר. אולי את מחפשת לא נכון. גם הייאוש הוא סוג של הכללה, לקחת את אי ההצלחה הפרטית ולהכליל אותו על כל חייך. והנה, אני עכשיו מחזיר אותך אל הפיסקה הראשונה שלי. את פשוט צריכה לקחת אחריות, כי אין מישהו אחר שינהל את חייך. קחי אותם בידיים, כי קודם כל כי את צריכה, ושנית, כי את יכולה. בהצלחה כזו או אחרת, בסופו של דבר כמעט כולם עושים זאת.וקראי בבקשה גם את ההתכתבות של עם אריאל, כאן:http://www.starmed.co.il/forum-93/msg-3820607

תודה רבה דר חסון.אני רוצה לשאול עוד משהו-במקרים כאלו של פרידה מבן הזוג.. אפילו שלא היה ממש פה קשר עם הבחור הזה, אבל בשבילי זה כן היה הרבה עבורי, האמת שבאופן כללי, כל פעם שאני עוברת פרידה טרייה ממישהו, אם זה לא צלח או כל סיבה אחרת גם זאת שעכשיו הפרידה שאני עוברת, אני כל הזמן לוקחת פרידות נורא קשה ואני מנסה לשנות את את כבר הרבה זמן מקשר לקשר וחשבתי שאולי אני אלמד מקשר לקשר לקחת את זה יותר בקלות, אבל כל פרידה עבורי היא אסון.. חוסר תפקוד, בכי, התנתקות מאנשים, רצון "להתאבל" לבד"...למשל חברה שלי אמרה לי שאני לא חייבת לקחת את הפרידה הזאת ככה קשה. אבל אני רואה שאני לא מצליחה לא לחת את זה אחרת, במובן קל יותר...האם זה משהו שגם ניתן לשנות? אני כבר שנים ככה שכל פרידה משבילי זה כמו מוות. תודה רבה.

גלית יקרה,
אני חושש שאת לוקחת את כל המסלול לכיוון הלא נכון. את עוסקת בפרידה, ואני מנסה להוליך אותך הלאה, ואולי לאחור, אל השאלה אם את עושה בחירות נכונות, ומדוע את משלה את עצמך שהכל יהיה בסדר, כאשר הסימנים הם שממש לא הכל בסדר. אם תבחרי נכון יותר, יהיו לך פחות פרידות, אם בכלל, לעסוק בהן. למה זה קורה לך? - זו אחת מהשאלות החשובות שאת צריכה לבחון, ואולי בטיפול. אחת האפשרויות היא שאת בוחרת מישהו שאת חושבת שהוא מוצלח מאד, על פי קרטוריונים של מקובלות כמו כסף, מראה והצלחה חברתית (כי אז תחשבי עצמך כ"מצליחה"). אבל כשאת עושה זאת, את כנראה שוכחת את שאלה חשובה לא פחות, והיא איך האיש כאדם מתחשב, ואדם שרוצה בך, כאדם וכאשה. מכיוון שלא שמת על זה את הדגש, נותרת להיות עסוקה בפרידות, במקום בבחירות שלך של אחד מבין הגברים שבאמת רוצים אותך. חבל.