הידרדרות בזוגיות: מה אפשר לעשות

אורן שלום,אני בת 26 נשואה 3 שנים עם ילד בן שנה וחצי.לפני החתונה החיים שלנו היו ורודים אני הייתי עובדת בנק ובעלי היה מנהל בחברה למוצרי חשמל חודש לפני החתונה פיטרו אותו- חברה גדולה יותר קנתה את החברה שלו ואת התפקיד שלו תפס מישהו מהחברה החדשה. 3 חודשים הוא חיפש עבודה ולא מצא. גיסי הציע לו להיכנס לעסק עם חבר (שבדיעבד היה מאוד מפוקפק והכל שם היה קומבינה אחת גדולה עלינו) לפתוח דוכן של פלאפל תמורת 120א ש"ח שהם היו מתנת מהחתונה וכסף שהיה אמור ללכת לבית שרצינו לקנות. כמובן שעסק עם אנשים מפוקפקים לא יכול להתקיים ובעלי סגר אותו כשאנחנו חוץ מה120א ש"ח במינוס שלבנק של עוד 100א. בעלי סגר את העסק רק אחרי שהתחננתי אליו שיסגור אותו (מההתחלה לא רציתי שיפתח אותו). מאז החיים שלנו הפכו לסיוט אחד גדול. בעלי טען שרק ילד יכול לפתור לנו את כל הבעיות האלו ואני בכלל לא רציתי אפילו לחשוב על ילד כי גם חודש לפני זה שמעתי הקלטה שלו בטלפון שהוא מנסה להתחיל עם מישהי ומציע לה לשכב איתו. אני לא באמת יודעת אם הם שכבו או לא. בעלי טוען שלו אבל זה גם ברור שזה מה שהוא יטען. בגלל שהכל היה מעורב ביחד עם המשפחה שלי - גם העסק וגם ההקלטה רציתי רק לא לראות אותם ולכן עברנו לעיר מגוריו של בעלי - ליד ההורים שלו. בנתיים אני סידרתי את הכל בעבודה שיעבירו אותי לסניף באותו העיר שעברנו לגור בה . יום למחרת שעברנו דירה גיליתי שאני בהריון וברגע שהממונים עלי שמעו שאני בהריון הם פיטרו אותי ולא רצו שאני יעבור לאותו סניף שהייתי מיודעת אליו. למזלי מצאתי מהר מאוד עבודה חדשה שהסכימה לקבל אותי למרות שהייתי אז בהריון. בעלי גם מצא עבודה חדשה אבל שהייתה ברובה בערבים ובעיר הקודמת שגרנו בה אז הוא נשאר לישון שם הרבה אצל חברים. כלומר את כל הסבל שהיה לי בהריון הוא לא חווה איתי ולא היה איתי ברגעים הכי קשים שלי. אפילו שהיו לי צירים ורציתי שיקח אותי לבית חולים הוא העדיף להשקיע ברכב שקנינו ולהתקין בו מערכת - רק אחרי שאמא שלו צעקה עליו הוא נזכר שאני קיימת. עד היום שאני מנסה לדבר איתו ולהגיד לו שסדר העדיפויות שלו זה אני במקום האחרון הוא תמיד אומר שזה לא נכון גם בהריון שהוא לא היה איתי זה בגלל שהוא היה צריך לפרנס את הבית מה שבכלל לא נכון כי את כל מה שהוא הרוויח הוא היה מוציא על דלק. וככה היחסים שלנו מדרדרים ומדרדרים הוא תמיד מאשים אותי בזה שאני כבר לא רוצה אותו שאני לא מטפחת את עצמי בשבילו ושתמיד אני חושבת רק על עצמי ולא עליו ואני מאשימה אותו באותם דברים רק הפוך.פעם אחרונה ששכבנו היה אולי לפני חודשיים ואני לא חושבת שדבר כזה יקרה בקרוב כי דבר ראשון אני לא רוצה לשכב איתו כי אני מרגישה כמו כלי בשבילו- לא זכור לי מתי הוא נתן לי נשיקה סתם ככה אז לא מגיע לו שאני בכלל אתן לו אותי דבר שני אם יש סיכוי הכי קלוש שאני אכנס להריון אני רוצה לשלול אותו. לא רציתי אז ילד וגם עכשיו לא רוצה שום ילד .מה שכן אני רוצה זה שהדברים יחזרו להיות כמו בהתחלה ואני לא רואה את זה קורה כי יש מטען גדול מאוד בין שנינו.מה אפשר לעשות?

סיון יקרה,
צר לי על עגמת הנפש הרבה שלך, ועל ההידרדרות בקשר שלכם. התרחקתם והלכתם כי הבסיס הכלכלי התפרק, כי הוא לא מוצא את עצמו, אולי גם מאשים את עצמו בין אם הוא מודה בזה בפנייך ובין אם לא, כך שההערכה העצמית שלו פגועה, ואולי הדרך שלו לשקם אותה היא דרך לא נכונה – דרך פגיעה בך. ואולי גם עם פלירט פה ושם עם מישהו אחרת. הריחוק ביניכם, בתוספת הלחץ של העדר ביטחון כלכלי, לא מסייעים ליצירת זוגיות כזו שמגיעה לשניכם – זוגיות טובה, חברית, ועם רוך ואינטימיות, ועם ביטחון כלכלי.הייתי מייעץ לך שתלכו ליעוץ זוגי כדי ללמוד לגשר על אותם פערים, אני רק לא בטוח שיש לכם היכולות הכלכליות. בדקי מה קורה בקופת חולים, שאולי יהיה לכם מוזל יותר.אבל אם לא, קחי את האחריות עליך, כי אין לך ברירה. בדקי עם עצמך עד כמה את יכולה לכעוס פחות, להיות רכה יותר, ולתת לו את הביטחון שהוא זקוק לו, ולהכנס כמה שפחות לעימותים. ייתכן שהוא יבין שאת היא הגב שלו, ואת היא זו שנותנת לו את הרוך והביטחון שלו, דברים שיהיה לו קשה להשיג בלעדייך. זה תהליך שלוקח זמן, ואת צריכה טונות של סבלנות בשבילו. בכלל בכלל לא קל, ולכן השאלה היא אם את יכולה לעשות זאת בעצמך, מתוך החלטה, ועם הטונות של הסבלנות הנדרשות.