הטרדה מינית: מה לעשות?

שלום
דר' חסון,
אני בת 37 נשואה כמעט 15 שנה עם שני ילדים. הסיטואציה הבאה נמשכת כבר מעל שנתיים. אז ככה. אני עובדת 7 שנים באותה מחלקה עם גבר מ' בן 47 ,גם הוא נשוי עם שני ילדים. תמיד היו בינינו יחסים טובים והרגשתי שאני יכולה לחלוק איתו הכל. בשנתיים האחרונות זה עלה מדרגה. בהתחלה מ' היה נותן לי מחמאות ואני איפשהו נפלתי. כמה את יפה, כמה העור שלך חלק, איזה יפה את מאפרת את העיניים, איזה בטן שטוחה יש לך וכו'. בתשומת הלב שהוא נתן לי והחמיא לי אני "שיתפתי איתו פעולה" בדברים קטנים. בסופו של דבר, אני הרגשתי רע עם עצמי. הייתי מגיע הביתה חושבת למה הבעל שלי לא אומר את הדברים היפים האלו לי. ביקשתי מהגבר מ' מהעבודה שיפסיק להגיד לי את הדברים האלה כי זה מבלבל אותי. הוא הפסיק, אבל כעס עליי מאוד ואמר שאני נתתי לו סימנים מבלבלים. הדיבורים האלו היו מפסיקים ואחרי כמה זמן הוא הייה ממשיך בשלו. שוב לנסות לשכנע אותי לעשות דברים "לא הולמים". כשאני דוחה אותו, הוא אומר לי תעשי את זה בשבילי כי את חברה טובה ואני עובר תקופה קשה. גם זה היה עובד עליי כמה זמן והייתי משתפת פעולה כי פשוט לא היה לי נעים. עכשיו אני פשוט לא רוצה זה פשוט דוחה אותי. הוא מתחיל שוב בלתת לי מחמאות וכשאני אומרת, תודה מיד אחרי זה באה משהו שהוא רוצה יותר מזה. לדוגמא אתמול לבשתי מכנסיים חדש והוא שם לב ואמר הוא יושב עלייך כל כך יפה ומחמיא לך. אמרתי תודה והוא אמר הייתי רוצה שהמכנס יהיה על הרצפה. אני לא יודעת אם אני לא מספיק אסרטיבית איתו כי אני לא רוצה לפגוע בו הוא בחברות שלנו. אני לא יודעת למה הוא ממשיך לעשות את זה , אולי הוא חושב שככה מחמיאים לאישה ולא מבין הוא שלא רוצה להבין. אבל הוא מרגיש בנוח להציע לי דברים לא הולמים כי יודע שעשיתי את זה בעבר? ללכת לבוס אני לא אעשה כדי לא לפגוע במשפחה שלו ושלי ולהוסיף בעיות בעבודה. לאורך השנים אני עוקבת אחרי האתר שלך וזה עזר לי מאוד להתמודד עם המון מצבים. תודה לך על זה. מבקשת את עצתך ועזרתך כיצד עליי לנהוג במקרה הזה. תודה

בר יקרה,
קוראים לזה הטרדה מינית.יתכן שאת לא קוראת לזה כך כי את חושבת שאולי עודדת אותו בשלבים כלשהם, בגלל צרכים וחולשות שלך. אבל אחר כך היית ברורה באמירה שלך שזה לא מתאים לך, ומרגע זה הוא צריך להפסיק. אם הוא לא, זו פעולה שהיא ברת עונשין.קוראים לזה הטרדה מינית, ומה שקשה לך הוא גם לתת לזה את השם הזה, וגם, ואולי בעיקר, להסיק את המסקנות הראויות. כנראה בשל הפחדים והחששות שלך מהעימות איתו, וכנראה בשל הפחדים והחששות שלך שאולי הוא יגיד משהו לאחרים שיהיה לך קשה להתמודד איתו. את מאד מדייקת את מה שיש, ומרגישה אשמה. הוא לא כזה. הוא מוכן להשתמש בכלים שאסף נגדך, גם אם אין לו ראיות ברורות, כדי להשפיע עליך, וכדי להפעיל נגדך כעס שיפעיל אצלך את רגשות האשם והפחד מפני התוצאות ומפני העימות. אבל עדיין, קוראים לזה הטרדה מינית. לכן, הקושי שלך הוא לבנות אסרטיביות כדי להפסיק את זה, אבל זה מה שאת צריכה לעשות. ואם הוא מוכן להזיק לך ולחיי הנישואים שלך, והוא פוגע בהם למרות שאת מבקשת ממנו להפסיק, מותר לך, ואולי חובתך גם לפגוע בו כדי למנוע את הפגיעה בך.ומאד חשוב, כחלק מהאסרטיביות שאת צריכה לפתח – להפסיק לומר תודה כשהוא נותן מחמאות או רמזים מיניים, אלא לומר לו להפסיק. את לא צריכה להתווכח איתו, אלא לומר לו להפסיק. לא להיגרר לויכוח, לא להגיב לכעסים, וגם לא להגיב למחמאות. אם לא יפסיק, מותר לך ואת צריכה לאיים. זה נכון שהוא כבר לא יהיה חבר שלך, אבל נדמה לי שבתנאים האלה יש דברים חשובים יותר. אם הוא לא יודע להיות אמפתי, ואם הוא לא יודע להבין שאת כבר מזמן לא בענייני חיזור, אז הוא לא חבר, הוא נזק.ואז נשארת השאלה איך את מתמודדת עם אוירה לא טובה בעבודה. אני לא יודע כמה אתם עובדים צמוד, אני לא יודע עד כמה הנוכחות שלו קרובה ומשמעותית ביחסי העבודה, אבל אם היא קרובה, ואם זה יימשך או יפריע, אני חושב שתצטרכי לבחור בין 'את או הוא', כלומר, או שאת תישארי שם ותעשי הכל כדי שזה יקרה בלעדיו, או שתחליטי ללכת בדרך הקלה יותר, ולחפש מקום עבודה אחר. זה לא הוגן, אבל זה עם פחות מאמץ, וההחלטה צריכה להיות שלך. אם את רוצה להילחם על מקום העבודה שלך, ואם את רוצה ללמוד להיות אסרטיבית ולהתמודד עם קשיים כאלה למרות המחיר שלהם, כולל המחיר הנפשי, אולי כדאי לחשוב על טיפול פסיכולוגי שיעזור לך לחשוב ולהתמודד.