בן זוג לא יציב - מה לעשות?

אורן שלום,
לפני 8 חודשים בעלי עזב את הבית, רכש משאית קטנה ועמה נודד ממקום למקום. הוא בן 36 ואני בת 38 ויש לנו 2 קטנות, 4,6. העזיבה הייתה על רקע של חוסר רגש כלפיי וריבוי מריבות לאורך השנים. הוא מתנתק הרבה, הניתוק שלו מתבטא בהיעדר הבעת רגשות אמפטיים כלפיי או כלפיי הבנות, יחד עם זאת כשהוא קצת מחובר יותר הוא יכול להיות מקסים. המטפל שלו הסביר לי שיש לו מאפיינים אנטי סוציאלים בין היתר בשל הילדות הקשה שלו. כל ההקדמה הזו נועדה לתהיה לגביו..הוא הסביר לא מעט פעמים שאינו אוהב אותי יותר, שזו לא אהבה .שאנחנו צעירים וכל החיים לפנינו, יש כבר טיוטת הסכם גירושין. יחד עם זאת, הקראוון שלו בחצר שלי כבר 3 שבועות, עושה כאןצכביסה, התחיל קצת לספר על מה שקורה לו, וכששלחתי לו הודעה יפה לראש השנה ממני ומהבנות כתב : "ממש תודה רבה, שמחתי לקבל את זה. נשיקות בחזרה לכולכן.." אני מודה שזה קצת מבלבל אותי. הוא לרוב שומר על דיסטנס ובכלל היה בחו"ל עם חבר כשחזר..

טל יקרה,
כך או כך, את מספרת על בן זוג שאינו יציב. בהחלט יכול להיות שיש לו סיבות אמיתיות להיות כזה, אבל הוא כזה. אני מניח שאת מקווה שהוא ישתנה, ואולי שכבר השתנה – ואת אפילו מקבל סימנים טובים. מכך אני מבין שאת אוהבת אותו, רואה בו דברים טובים, אבל צריכה אותו יציב יותר בעולם הזוגי ואיתך. אני חושב שהכי נכון, אם כך, זה לנצל את המומנטום, שהגיע אולי כי היה לבד זמן רב ומתגעגע למשהו שהוא משפחה, ואולי גם למשהו שהוא בת זוג. אבל זה לא אומר שזה יישאר כך. לנצל את המומנטום פרושו ללכת ביחד לטיפול זוגי, כדי לייצב את היחסים ביניכם אם אכן יש משהו לייצב.ואגב כך, אני לא יודע מה בדיוק הרקע לכך, אבל לא אהבתי את הרעיון שהמטפל שלו פוגש אותך ומסביר לך את האבחנות שלו לגביו. זה ממש לא במקום אלא אם זה נעשה בנוכחותו של בעלך, ובהסכמתו, וגם אז זה עניין טריקי מאד. יתכן שהוא חשב להשיג אמפתיה שלך עבורו כדי שתקבלי אותו כפי שהוא, אבל זה יכול גם להפחיד אותך. לא ברור לי העניין הזה, ואני לא יכול לומר לכם שתשובתי לגמרי נקייה ממה שהוא אמר לך. וגם את זה אני לא אוהב. אם הוא מוכן לזה, אתם צריכים ללכת לטיפול ביחד. אם הוא לא מוכן לזה, אז קחי בחשבון שמה שהיה הוא שיהיה, וסביר שתקוות שלך תהיינה רק תקוות שווא.

אורן,
כן, מניחה שאתה צודק, מה שהיה הוא שיהיה. לגביי המטפל, הוא קיבל הסכמה מצדו של בן הזוג לשעבר. הוא נחשב למטפל מקצועי וידוע, אני מניחה שאם הייתי מציינת את שמו היית מכיר. מצד אחד אני מבינה ממנו שזה נגמר לו, הוא אמר בצורה נוקבת ככ הרבה פעמים שהוא לא אוהב אותי יותר, שזו לא אהבה, שאכפת לו אבל לא כבת זוג אלא אדם יקר, שפעם אהב מאוד, שהייתי זו שהכי אהב. שגם ככה לא היה לנו טוב. וגם כשכתב לי ברכות יפות, הוא היה עושה קופי פייסט משנים קודמות, במילים אחרות עשה הכל כדי לגרום לי להבין שזה נגמר, הוא אמר לי שאמצא זוגיות לפניו ובעוד שנתיים בטח כבר אעבור לגור עם מישהו. הוא אמר שזה לא קשור למשיכה. השאלה היא, האם מישהו שמפסיק לאהוב בצורה נחרצת ככ, באמת מפסיק? ואם כן, למה שיאמר לי שישמח אם אתארח אצל הוריו בחג כשהוא לא בארץ/ שיכתוב נשיקות לכולכן/ שינסה להתחשב בהסכם גירושין/ שיספר לי על הרכב שקנה ויצחק איתי על זה...אני מבולבלת. אולי אני בוחרת להביט בפיסות הקטנות ולא כל התמונה? הרי בסופו של יום הוא עזב, רכש קראוון והצהיר שזה נגמר לא פעם..אני מחפשת תקווה בפיסות..

בר יקרה,
אם המטפל קיבל אישור לכך מבעלך, אז הוא פעל במסגרת האתית המתאימה. כל עוד הוא לא "השתמש בך" כדי להשיג מטרות עבור המטופל שלו, בעיקר אם הן נוגדות את הצרכים שלך כפי שאת מבינה אותם. ואכן, מוטב שלא להזכיר שמות.כפי שכתבתי לך, את מחפשת סימנים למשהו שאת רוצה, שאולי הם משהו שלא קיים. למה שלא ישמח אם תתארחי אצל הוריו בחג? אחרי הכל, יתכן מאד שהוא רוצה את טובתן של הילדות שלו, והקשר עם הוריו ואיתו בהמשך חשוב לו. אולי גם חשוב לו מאד הקשר הטוב איתך, כדי שיהיה לו מקום כאבא לילדות, וכדי שלא תכעסי עליו, כי זה חשוב לילדות. ואם אלו מטרותיו, אני מסכים איתו. להן חשוב לדעת שיש אבא שאוהב אותן, ויוכל לדאוג להן ככל שהוא יכול, נפשית ומעשית, ושיש להן אמא שאוהבת אותן, ותוכל לדאוג להן ככל שהיא יכולה, נפשית ומעשית. זה מאד חשוב להתפתחות התקינה, יותר מכניסה לדקויות של העובדות, שלא פעם נתפסות באופן סובייקיטיבי המתחבר לאשמה ולצדק. זה גם אינטרס שלך.לצערי, כל עוד הוא לא ירצה ללכת איתך לטיפול זוגי, שזה תחילת תהליך של יצירת מחוייבות לעתיד, קשה לראות תקווה בפיסות, כי יש לפיסות הללו גם הסברים אחרים.

אורן שלום,
בהמשך למה שכתבתי לך, בעלי פתאום משתף אותי בדברים, הוא מסתכל לי בעיניים יותר, אני לא מבינה את המשמעות של זה...הוא אפילו הציע לי להצטרף אליו ולבנות למסעדה. באותה נשימה, הוא יכול לדבר על העברת הארנונה, המים והחשמל על שמי וכדומה...אני כל הזמן עם תקווה, לא משנה כמה אני מספרת לעצמי שהוא לא יציב ושאם הוא מספר לעצמו ולי שזו לא אהבה ושממילא לא היה לנו טוב יחד, אז אני צריכה לשחרר. אבל..איך אפשר לשחרר כשהוא מגיע הנה לבית ואנחנו מדברים רגיל..אני לא מוציאה כלום החוצה, לא רוצה שחלילה יומר שוב שהוא לא אוהב אותי. אבל, האם נשמע לך סביר שאדם שאין לו שום רגש כלפיי וגם עזב את הבית ישתף אותי בחלקים מהחיים שלו? אני לא מבינה לפעמים מה הוא רוצה ממני למרות שאני מניחה שאני מחפשת תקווה שוב ושוב כי אני לא מצליחה לקלוט איך אדם שאמר כל השנים שהוא אוהב מגלה שהוא לא. יש לך רעיון איך להתגבר על זה? אם אתרחק ממנו זה יפגע בבנות כי התקשורת שלנו תיפגע ואם אתקרב לא אצליח להתגבר עליו.