החמצה בקשר? התמודדות עם רגשות מורכבים

בת 32, יש לי חבר מזה שנתיים (הוא:35).אדם מדהים באמת, רגיש כלפי, ישר, אכפתי, חכם.אני אוהבת אותו מאד, אבל חוששת שזה לא מספיק.אני חשה תחושות מנוגדות במקביל.מצד אחד:1. אנחנו מסתדרים ומתקשרים מצוין.2. אני מעריכה אותו מאד (!!!) כאדם (מבחינת חכמה, אישיות וכו').3. נעים וחמים לי איתו.אני יכולה לשקוע בחיבוקים שלואני נמשכת אליו (אם כי המשיכה היא סוג של משהו שהתפתח עם הזמן).4. אני לא מסוגלת לחשוב על לעזוב אותו(אבל יש סיכוי טוב שזה בגלל שאני פוחדת מהפרידה\בדידות של אחרי)מצד שני:1. משהו בקשר קצת משעמם אותי\שגרתי לי.2. כשאני חושבת על חתונה (ואנחנו חושבים על זה), אני מרגישה בתוכי תחושת החמצה\עצבות, כאילו אני מפספסת מישהו שהיה יותר יכול להתאים לי. זה גורם לי לסיוטים בלילה, ולפרקים אפילו להתפרצויות של בכי.3. כל פעם שאני מכירה מישהו (בעבודה, חברים) שיותר מעניין אותי, זה מכניס אותי לסטרס ולחרדות, ואני ממש מכריחה את עצמי למצוא בו חסרונות וצריכה להסביר לעצמי למה החבר שלי יותר שווה.חשוב לי לציין:1. אהבתי בעבר מישהו אהבה טוטאלית ומחוייבות כלל לא הפחידה אותי, להפך. מצד שני, הקשר איתו אף פעם לא הגיע לכדי הצעה.2. כבר כמה פעמים במהלך הקשר רציתי לומר לו שאני מרגישה שזה "לא מספיק" ושאני רוצה להיפרד, וכל פעם כשראיתי אותו פשוט לא הייתי מסוגלת לומר לו את זה, וגם כשהתחלתי לרמוז לו, פשוט נסוגתי אחורה בשלב מסוים, ורק חיבקתי אותו יותר חזק.3. יש לי חוסר בטחון עצמי קיומי לגבי הדימוי העצמי שלי ו"כמה אני שווה", ואני מניחה שזה משפיע.

נגה יקרה,
אולי את מרגישה החמצה, כי ככל שהקשר הזה הופך להיות ממשי יותר וקבוע יותר, כך אולי בולטת לך תחושת ההחמצה של הקשר שלא הצליח. אהבת בעבר אהבה טוטלית. האם עכשיו זו לא אהבה טוטלית כי התבגרת ואת שקולה יותר? - גם זה אפשרי. אבל את רוצה להרגיש את מה שהרגשת אז, וזה לא זה. ואולי לעולם לא תרגישי איתו את מה שהרגשת אז. אבל במקום זה יש לך ביטחון שישנו בקשר יציב, כנראה מה שלא היה לך בקשר ההוא. אולי לכן הקשר ההוא נפסק, וזה לא.קשה לי לתת לך פתרונות מבלי לעבור איתך תהליך, ומבלי לבחון איתך טוב יותר הן את הקשר הקודם ואולי גם קשרים אחרים, והן מבלי להבין איתך הסיבות להתפרצויות הבכי שלך, שאולי הן באות בגלל שאת מתחילה להשלים עם העובדה שלא תצליחי להשיג את "הכל", גם את שירת הציפורים ומעוף הפרפרים, וגם את החלפת החיתולים בלילות. ואולי סיבתן אחרת לגמרי. האם זו ההבנה שלא תגיעי לשלמות, ושלא תצליחי להגשים את כל המאוויים והחלומות שלך? - אולי.ואולי זה הפחד להיפרד ממנו כי את חושבת שמישהו טוב יותר לא ירצה אותך. וכאן, הקושי הוא באמת קושי ממשי. כי אולי באמת לא תמצאי מישהו מוצלח יותר, אבל לא בגלל שלא ירצו אותך, אלא כי למצוא מישהו כזה שגם יתאהב בך ייקח זמן. אחרי הכל, גם גורם המקריות הוא משמעותי מאד, והזמן שבו רגשות נבנים, והזמן שלוקח עד שאת והוא באמת מכירים זה את זה ומבינים שזה האדם הנכון, ואם זה לא, צריך לפרק ולבנות שוב. וגם זה מפחיד, לא רק חוסר הביטחון שלך והדימוי העצמי שלך. את אלה יש גם לרבים שהם מוצלחים מאד, ואולי גם את כזו.

אפשר לומר שזה הכל ביחד.העובדה שחוויתי אהבה טוטאלית בעבר, גורמת לי להבין את הפער בין התחושות שלי כרגע (נעימות, חיבה, אכפתיות), לבין התחושות שלי אז (מחשבות בלתי פוסקות על מושא האהבה, חיוכים אדיוטיים בכל פעם שהיייתי נזכרת בו, פעימות לב כשהייתי מקבלת ממנו שיחה, חוסר עניין מוחלט בשאר בני המין הגברי). מצד שני, ברור לי שהקשר שיש לי כרגע הוא קשר טוב, התקשורת מעולה, יש חיבה מאד מורגשת, אבל אין התאהבות. זה קשר רגוע ונעים, מתוק ומבין, אבל נטול ריגושים.מצד אחד, אני מודעת לעובדה שהתאהבות סופה לפוג, ואז מה שנשאר זה רג היכולת לתקשר, האכפתיות, הרגישות וכל הדברים הטובים שקיימים בקשר שלי כרגע. נורא קל לי לתרץ ולשכנע את עצמי למה הקדשר הנוכחי טוב לי, אבל המציאות היא שאני חווה התקפי פחדים וחששות בערך פעמיים ביום.

נגה יקרה,
את שואלת ועונה לעצמך את הדברים הנכונים. ובכל זאת, יש לך התקפי פחדים וחששות פעמיים ביום. האם כי את לא מצליחה להניח לדברים ופשוט ליהנות ממה שיש? האם כי מחשבות אובססיביות משתלטות עליך ואת לא יודעת לנהל אותן ולהמשיך הלאה? ואולי כי הבעיה היא אמיתית, ואת מזהה קושי שיהיה בחיים שלך איתו, בין אם זה כי הוא לא מתאים לך במשהו או כי את יודעת שיהיה לך קשה להתמודד עם העדר הריגושים? - קשה לי לומר לך דרך הפורום. עם זאת, אני מתרשם שהעניין מטריד אותך ברצינות, ולכן חשוב וכדאי לטפל בו. ראי שתי אפשרויות אצלי באתר:1.טיפול פרטני, כדי לזהות את המקור לבעיה, ולהכנס לתהליך של שבועות ואולי כמה חודשים כדי להבין את הקשיים ואת הצרכים שלך או לפחות לעזור לך להיות שלמה עם מה שיש.2.שיחה טלפונית חד פעמית, שתתן לך אפשרות לדבר איתי ישירות במשך שעה, באופן מסודר, ולקבל כיווני מחשבה גם להבנה וגם לאפשרויות של פיתרון וטיפול.