החלטות קשות: שחור, לבן ואפורים

אני בזוגיות עם גבר כבר חצי שנה.. הוא מאוד אוהב אותי..ומראה לי את זה ואומר לי את זה הרבה.. אבל אני באמת לא מבינה למה הוא אוהב אותי? כשאנחנו מדברים זה רק פעם בשבוע..(מאילוצים של הצבא) וגם אז זה קצר ..כשאני לא איתו אז אני מרגישה שאני מתגעגעת אליו אבל אולי זה מהרגל, או שאני מתגעגעת למגע שלו.. לא מרגישה תשוקה מטורפת לספר לו דברים שעברו עליי וחוויתי, הוא לא הטייפ קאסט של הגבר שבד"כ עושה לי את זה,השיחות ביננו לא יכולות להמשך עד הלילה..(גם כשמתאפשר) יש הרבה שתיקות באמצע..לא נפתחתי אליו יותר מדי מבחינת רגשות..כשאני איתו נחמד ונעים באופן רגוע אבל אין התלהבות גדולה..ואני גם מרגישה כאילו אני טיפה משתנה מהאדם שאני מכירה את עצמי כשאני איתו.. אני לא יודעת אולי אני בכלל לא אוהבת אותו? נכנסתי למערכת הזוגית הזאת כי רציתי קשר וכי הוא גדול ממני וכי ניסיתי לכבוש אותו בתור מטרה ומעוד מליון ואחת סיבות אבל אני לא מרגישה שאני מעריצה אותו או מתלהבת ממנו יותר מדי..אני לא יודעת..אולי אני בכלל לא אוהבת אותו?למרות שהוא כן עושה לי טוב. לא מבינה אפילו מה אני מרגישה...

משתגעת יקרה,
לפעמים זה מסובך לדעת ולהבין. לפעמים זה הכל ביחד, והגדרת זאת יפה, ולכן אין שחור ולבן, אלא גוש עם הרבה שחורים ולבנים, ובעיקר הרבה אפורים בגוונים שונים. ובתוך זה, את צריכה להחליט מה את רוצה, מה השאיפות שלך, מדוע את שם, ומדוע את אולי רוצה ללכת משם, וגם מה מחזיק אותם שם בכל זאת?ולעשות החלטות, כשהדברים אינם שחור ולבן, זה לפעמים קשה. אני מפנה אותך לדף מתוך הטיפ השבועי שלי: "איך להיות החלטי?"

שאלתי את עצמי את השאלות ששאלת.. וקראתי את הטיפ של "איך להיות החלטי" , והבנתי שמעולם לא הרגשתי שהתאהבתי נואשות בגבר ואני חושבת,אולי זה השיא שאני יכולה להגיע אליו באהבה? תשוקה,חברות,קרבה- הכל יש.. אבל במינונים נמוכים..תמיד נחמד..תמיד סבבה..אף פעם לא מדהים.. אבל בשביל לא מדהים לא מפרקים קשר,לא? או שבעצם כן?אני פוחדת להשאר לבד,ואני פוחדת לא להכנס עכשיו ישר לזוגיות חדשה שתפצה על הנוכחית ואני פוחדת שאף אחד לא יאהב אותי כמוהו ואני פוחדת שאולי בכלל זה השיא של האהבה שלי ואני סתם אעשה טעות ואלו הסיבות שאני נשארת בקשר הנוכחי..

משתגעת יקרה,
פחדים הם מניע. ובדרך כלל מניע שלילי - כלומר, לכיוון שהוא הפוך ממה שאת פוחדת. אם זה מה שמניע אותך בחייך, אולי כדאי שתלכי לטיפול פרטני. כדאי שמה שיניע אותך הוא בעיקר דברים חיוביים, כלומר, האופטימיות להשיג דברים טובים יותר. אפשר לחיות חיים שלמים המונעים על ידי פחדים מדברים אחרים, שאולי תגיעי בהם בדיוק לאותם השגים, אבל תהיי פחות מאושרת.