החלטות קשות: קחי אחריות

שלום רב
רציתי ייעוץ והכוונה.אני אתחיל מהתחלה. לפני שנה וחצי הכרתי בחור בן 34 שלומד רפואה סינת ולא עבד בכלום. יצאנו מספר חודשים והחלטנו להתחתן אחרי 7 חודשים בקשתי ממנו שעד שנתחתן הוא יתחיל לעבוד כדי שיסגור את המינוס שלו 20,000 ש"ח והוא הבטיח לי שזה מה שיעשה . אז הלכנו סגרנו אולם והוא התחיל לעבוד בשמירה.עברו 3-4 חודשים והתחתנו האוגוסט שנה שעברה. הוא לא סגר את המינוס פשוט לקח הלוואה ל- 3 שנים והמשיך להתעסק ברפואה הסינית ובשמירה. יחד עם זה היה צריך לסגור מינוס בחשבון ואת ההלוואה ופשוט עשה טובה שעבד .בינתיים התחתנו עבר חודש חודשיים וכל הזמן מריבות , כל הזמן גירושים, נמאס לי נמאס לו, מריבה ביום שישי בערב אז או בריחה מהבית או שתיקה עד יום ב' ואז הוא התקשר אליי, כל הזמן ככה. אחרי תקופה הזאת היתה רגיעה של חודש ואז נכנסתי להריון. ומהרגע שנכנסתי להריון (נ.ב. הוא לחץ עליי להכנס להריון), כל הזמן רב איתי, הציק לי לא תמך בי הכל היה תלוי איך הוא קם בבוקר אם שמח אז היום עבר בסדר, אם עצוב ונמאס לו שהוא עובד בשמירה ולא מצליח עם הטיפולים הסינים עשה לי סצינות כאילו אני אשמה . ואז לפני חודשים וחצי הוא הפסיק לעבוד בשמירה ואז התחיל לשבת כל היום בבית - קם בבוקר, יצא להליכה של שעה, חזר התקלח אכל ארוחת בוקר, ישב באינטרנט, ורואה סרטים, לא מסדר לא מנקה (לפעמים כן), ומחכה שיהיה לו טיפולים .ואז החלטתי לפני שבוע שאני כבר לא עומדת בזהאני לא מסוגלת ככה להמשיך עוד 2.5 חודשים עד הלידה אני אתמוטט וזה בדיוק הזמן שאנחנו אמורים לעבור דירה אז אמרתי לו שאני רוצה חלעבור לבד ולהיות לבד עד הלידה . הסברתי לו את הכל אמרתי לו כל מה שמפריע לי כולל עניין הכסף והעניין שהוא יושב בבית ואז הוא אמר זה מה יש ככה אני חיי אמרתי לו שלא מקובל עליי שגבר יושב כל היום בבית .בכל מקרה אני צריכה לעבור ב- 1.7 האים אני עושה את הצעד הנכון והאים עליי לגשת אליו בצורה אחרת.נ.ב. כבר שבוע אנחנו ביחד בבית ולא מדברים, וביום שישי - שבת הזה הוא נסע לכרמיאל לחבר.

למה יקרה,
אני לא יכול לקחת את האחריות ולומר לך מה לעשות בעניין מכריע כל כך כמו לעזוב את בעלך או לא. לא הייתי עושה זאת לו הייתי מכיר את כל מה שקורה מכל הכיוונים, ואני בודאי לא יכול לעשות זאת כאשר אני יודע כל כך מעט. היחידה שצריכה לשפוט ולהגיע להחלטה היא את. ואת צריכה לעשות זאת מתוך שיקולים של טובתך וטובת הילד. חשבי היטב מהו החינוך שהילד יקבל, מה תהיה האוירה שבה הוא יגדל, ומה יהפוך אותך ליותר מאושרת, או לפחות אומללה. אם אלו יהיו השיקולים שלך, יותר מאשר פחדים וחששות, תוכלי לעשות שיקולים נכונים והחלטה מדוייקת יותר, שתהיי שלימה אם ההחלטות שלך גם בהמשך הדרך.