החלטות קשות בזוגיות

שלום.
אני בת 22
אני וחבר שלי בזוגיות של שלוש שנים. בזמן האחרון אני חשה שאני אוהבת אותו אך מבינה שאולי לא זה הבן אדם שארצה לחיות איתו באותו בית,אם כי אפשר להגיע לפשרות ואפשר לעבוד על הדברים.
לאחרונה מזה כמה חודשים אני מרגישה צורך להתרגש,צורך לחוות דברים,לחיות,ממש לחיות.
אני רגילה כל דבר קטן שקורה ישר להתקשר אליו. הוא החברה החבר הידידה והידיד,בעצם הכל.
קשה המחשבה שניפרד אך ההרגשה שאשאר "תקועה" בלי לחוות את העולם קשה עוד יותר.
אני יודעת שאי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, אבל מה שכרגע אני רוצה זה פשוט לחיות ולעשות דברים בלי לחשוב יותר מדי...אבל יודעת שבעתיד אולי כן ארצה לחזור אליו.הפסקה לא באה בחשבון כי הוא לא יסכים לזה.הוא מבחינתו לא רוצה להפרדאשמח ליעוץ. תודה רבה

מירי יקרה,
אמרת הכל. אי אפשר גם לאכול את העוגה וגם להשאיר אותה שלמה. סביר מאד שלא תוכלי לחיות כפי שאת רוצה לחיות עכשיו, מבלי להפסיד אותו. החלטות חיים חשובות הן בין אופציה אחת לאחרת, וכשאת בוחרת בדרך אחת, את מפסידה את האחרת. יש אנשים שזה קל להם ואינם מתקשרים למה או למי שהיו איתו בעבר, יש שמתקשים להתנתק מצרכים בהווה ובעבר למען משהו אחר (שלפעמים אינו ידוע ואינו ברור כלל), ויש אנשים שהתקשו בזה ולמדו. תצטרכי להחליט היכן את. האם את רוצה ללמוד לעשות זאת? כשהצורך שלך לעשות דברים אחרים יהיה חזק מספיק, תלמדי. בכאב, יש להניח, אבל ככה זה כשלומדים משהו מהסוג הזה.