החלטה קשה: מה לעשות כשקשר תקוע

שלום
דר' חסון,לפני כמה חודשים פניתי אלייך לייעוץ בנוגע לבעיה שהייתה לי. ספרתי כי אני יוצאת עם בחור שהאקסית נפרדה ממנו לאחר 6 שנות זוגיות במגורים משותפים. והתברר לי שהוא שומר אותה כחברה בפייסבוק אך כפי שהוא אמר לי הוא לא בקשר איתה.אתה יעצת שילך לייעוץ ויתנתק ממנה סופית אבל הוא סרב.לפני כיומיים העלתי את הנושא והוא סיפר לי שהוא מדי פעם מדבר איתה ולא מבין מה הבעיה "לשאול מה נשמע"? ולא מזמן הוא נסע לחו"ל כאילו לחתונה של קרוב משפחה רחוק אך בפועל הוא ניפגש איתה "כדי לסגור דברים" למרות שלפני הנסיעה הבטיח לא להיפגש כי כבר סגר. הרגשתי מרומה עם כל הסיפור הזה ודרשתי שיבצע כל ניתוק וילך לקבל עזרה מקצועית אחרת הוא גם יאבד אותי. הוא אמר שהוא לא יוכל לעשות ניתוק מיידי . מבחינתו זה תהליך שלא קל יבצע אבל הוא יתבצע (לצערי תהליך שנמשך שנתיים ואנו יוצאים כבר שנה) באותו יום הסכמתי. אבל לאחר מכן ראיתי שהוא מתנהג אליי בקרירות אז הבנתי שהוא עדייייייין אוהב אותה ולא מנותק ממנה ממש.אמרתי שאני רוצה אדם נקי מרגשות עבר, שיחזיר לי באותה מטבע. עד עכשיו לא אמר שאוהב אותי אלא שהוא מכבד. אבל איך מכבד כשהוא מדבר איתה וניפגש איתה ? הוא אמר שידעתי לאורך כל הדרך וזה לא הפריע לי מה פתאום עכשיו? שאני סתם נותנת משמעות . אז אמרתי שכיום אני אוהבת אותו מאשר פעם וחשבתי שהוא באמת יצא מהעניין. אמרתי לו שמפריע לי שהוא גם איתה וגם איתי ולא אוכל להמשיך במערכת יחסים ביודעי שהוא עדיין בקשר איתה. דרשתי שיתנתק ממנה מייד. אך הוא שתק אז "סגרתי איתו את הבאסטה" טלפונית הוא מצידו שתק ולא אמר כלום כי ידע שאני צודקת. בד"כ היה מגיע אליי אם היינו רבים על דברים אחרים אבל היום לא עשה זאת.אפילו אחותו אמרה לי שאם כך העניין צריך לשמור לפחות על הכבוד העצמי.אני עוד מעט בת 27 . ראיתי בו כבעלי ושואלת את עצמי אולי הייתי צריכה להיות יותר סבלנית ולחכות שזה יעבור כי כן הייתה התקדמות אבל לא התקדמות שאני רציתי (לאחרונה התחיל לתת לי מתנות לתת מחמאה פה ושם.אך להישאר איתי לעוד שעות או להיפגש איתי יותר מפעם - מפעמיים בשבוע לא ראיתי רצון. היתה הרגשה שהוא משתדל להתעלות על עצמו בשבילי.אולי בגלל שציפיתי ליותר מדיי?.ציפיתי להקים איתו משפחה וביקשתי שנתקדם אך הוא בטענה אמר שהוא עדיין לא יודע ואז הבנתי שמדובר בעבר שלו ואחותו אישרה כך. הוא גם אישר זאת בשיחה אחרונה שלנו.הוא ביקש שאמתין עוד איזה חצי שנה, אבל אי אפשר להגביל זמן ברגשות ... אבל כמה אני יכולה?אז חתכתי.הרבה במהלך הקשר שלי איתו בכיתי בגלל שינוי התנהגות, קרירות, ירידה במצב רוח, אי שיתוף ממנו ועוד. והוא אמר שכל התנהגות כזו נבעה מהצפה של זכרונות עליה.הרגשתי שאני יריבה שלה... מעין תחרות סמויה. האם זה בא מקנאות? הוא טוען שאני מנהגת כך כי לא בטחתי בעצמי שנצליח.....האם הוא צודק?אני מוצפת בשאלות: האם הייתי פזיזה?אולי באמת הייתי צריכה לחכות עד שהוא יעשה את הצעד?אני אפילו חושבת לחזור אליו ולומר לו שאני אעשה בשבילו את הניתוק ואדבר עם האקסית שתעזוב לנפשו, האם כדאי?אני משתגעת ולא מוצאת מקום אחד שאוכל לשבת בו ולהיות רגועה..מה יכולתי לעשות כדי לשמר את הקשר?אלמונית.

21.11.09 תחת שם אלמונית

אלמונית יקרה,
אכן, הקישור להתכתבות הקודמת שלנו נמצאכאן. כתבת שם שהוא אהבת חייך, ועכשיו כתבת שהחלטת לחתוך. החלטה לא קלה, ואני בטוח שכואב מאד ומאכזב מאד ועם ספקות רבים. וכבר כתבתי לך שהקושי העיקרי שלך הוא אי הודאות לדעת מה בדיוק עובר בראשו. כתבתי: "אני לא בטוח אם היא בפייסבוק היא הדבר שמעכב אותו. אבל דברי איתו. אם הוא לא הצליח להתגבר על הפגיעה, כדאי גם לו שיחתוך את האזיקים האחרונים. לא בגלל שזה פוגע בקשר איתך, אלא בגלל שזה אולי מעכב אותו. לפעמים - לא בגלל שהוא בודק מה קורה שם, אלא מעצם העובדה שזה שם."ועוד, בהמשך ההתכתבות איתך: "אם המגבלה העיקרית שלו היא שהוא באמת לא השלים עם אבדן הקשר הקודם שלו, הוא כנראה זקוק לעזרה כדי להגיע למצב שבו גם את לא תעזבי אותו. יתכן שללא עזרה כזו הוא עלול לאבד גם אותך. דברו, ואולי תגידי לו שאת מרגישה שאת מרגישה שהוא לא מצליח להתמסר לחלוטין לקשר שלכם, ובעצם, אליך, ושהזמן כשלעצמו הוא יותר תרוץ מאשר פתרון. הוא תקוע, והגיע הזמן שימשיך הלאה. תציעי לו לקבל עזרה מקצועית."יתכן שהמחשבה שלך על כך שהגיע הזמן שהוא יעשה משהו, ובעיקר כאשר החליט שלא לקבל יעוץ נפשי כדי לעבור הלאה, גרמה לך לאבד את הסבלנות שלך. אני לא יכול לומר לך אם היית פזיזה מדי, כי אני לא יודע כמה זמן ייקח לו להחלץ רגשית מהקשר הקודם שלו. אבל אני יכול לומר לך שלדבר עם האקסית שלו ש"תעזוב אותו במנוחה" זו טעות. כי אחד הקשיים והכשלים של יציאה מפרידה קשה היא התקווה שבכל זאת הקשר יתחדש. אם את תהיי זו שסוגרת את האפשרות הזו עבורו (אם היא בכלל תיענה לך), או אפילו רק מאיימת לעשות זאת עבורו, יתכן מאד שהוא לא ידבר איתך יותר.לומר לך משהו? אני לא יודע אם הוא אוהב אותה כמו שהוא נפגע, ודורש שיקום. במקרים של פרידה קשה שלא החלימה, יש תערובת של רגשות, שאחד מהם הוא שהצד השני, האקס (או האקסית), יגיד שטעה, שיגיד שרוצה, ואז אפשר יהיה להגיד לו ש"תודה לא". גם בזה יש שיקום, ובדרך כלל זו אחת המחשבות שרצות במקביל. אחרת, לדוגמא, היא ש"אם לה רע, לי טוב, ואם לה טוב, לי רע". סוג של מדידת מצבו בכל רגע. הפייסבוק מאפשר לו לקבל את המידע על הקשרים החברתיים והזוגים שלה, וכנראה שלכן זה חשוב לו.בכל אופן, לשאלתך מה יכולת לעשות כדי לשמר את הקשר – איבוד סבלנות ופרידה ממנו הם כנראה לא התשובה הנכונה. אבל אולי זו גם לא השאלה הנכונה. שאלה נכונה אחת ששאלת היא מה כדאי לך: אם היית אמורה לחכות עוד, וכמה זמן – ועל כך אין לי תשובה ברורה, כי אני לא מכיר אתכם טוב מספיק. בהתכתבות כאן גם לא אכיר אתכם טוב מספיק. השאלה האחרת היא איך לסייע לתהליך – ועל כך עניתי בהרחבה בפעם הקודמת.

הייתה לנו שיחה אתמול והבנו שניינו שאני צריכה להיות במקום אחר.אכן נגמרה לי הסבלנות ולכן נפרדתי. אבל לפחות זה גרם לו להבין שזכותי להיות להיות ה"אחת" ולא ב"מקום" . ושאין לנו עתיד עד שלא "יתנקה".הוא עוד הביע תקוה שאחרי ניקוי יחזור אלי.אבל זה סתם אשליה.אגב הצעתי לגשת לייעוץ ביחד אבל במחשבה שנייה אמרתי לו שאני לא אוכל להתמודד עם העבר שלו. גם הוא טוען שאני לא אמורה להיות מעורבת בעניין.הכי מצחיק שהוא מאמין שהיא כפשה אותו כי היא הייתה מעורבת בזה הרבה והוא רוצה להפיג את הכישוף. לא מתאים לבן אדם כה רציונאליסט. ומה שהפריע למערכת יחסים זו היא שבלבלה לו כל פעם השכל גם במהלך הקשר איתי שהיא רוצה/לא רוצה לחזור אליו.הוא יודע שצריך לגשת ליעוץ אבל לא מאמין שזה יעזור.מה שהבנתי ממנו שהוא שאיתי היה רק מתוך הגיון ואיתה היה עם הרגש.וזה הכי מרגיז אבל ידעתי את זה לאורך כל הדרך ולא רציתי לוותר על החלום שלי ועל אהבה שלי כלפיו.היו לי הרבה דייטים בחיים והייתי בררנית בענין עד שבסוף ראיתי אותו והבנתי שזה זה כי השקפת עולמנו הייתה זהה, הבנו זה את זה אהבנו את המשפחות הכל היה רציני לכוון חתונה.גם אבל זה כנראה לא מספיק כדי לבנות מערכת יחסים נכונה.רק השלתי את עצמי.והוא לא הגבר הראשון שאיתי מתוך ההגיון. אולי בגלל שאני נחמדה וסלחנית מדיי?אני נראת מצויין ולא חסרים לי מחזרים. אבל אני דווקא נמשכת לכאלה.הקשר האחרון נתן לי להבין הרבה דברים ומה אמור להיות מקומי במערכת יחסים ומה אני צריכה לדרוש ועוד..האם אני בכל זאת זקוקה לייעוץ?אלמונית

אלמונית יקרה,
חשוב שניהלת את השיחה הזו. למען ההבנה שלך את המצב, ולמען ההחלמה שלך. העובדה שהציפיות שלך היו גבוהות לא תקל עליך, אבל נדמה לי שזה שכתבת לי כאן, לא רק שיש לך מחזרים, אלא שאת גם נמשכת לכאלה, מעידה שאת מוכנה להביט שוב קדימה. זה טוב וזה חשוב.אל תמהרי להגיע ליעוץ. תני לעצמך קודם זמן החלמה, להתרגל למצב החדש, ולהתחיל לצפות לעתיד בלי הגבר שהיית איתו עד היום. וכמו שאני מתרשם ממה שכתבת, נדמה לי שאת שואלת על יעוץ לא כדי להכין את עצמך לקשר חדש, אלא בעיקר כי את לא בטוחה בשיפוט שלך בבחירת גברים, ובהתנהגות שלך כלפיהם. אם את מרגישה שאיבדת בטחון, כתוצאה ממה שעברת, ביצירת הקשרים שלך ובבנייתם, אז אולי כן, אבל חכי חודש-חודשיים.ולגבי ה”כישוף" של האקסית שלך – הוא אולי רציונליסט, אבל רציונליסט שאיבד בטחון ונפגע. מכאן שלמרות התדמית העצמית שלו – הוא עכשיו פחות רציונליסט (ראי את תשובתי הקודמת אליך – שם כתבתי רק מעט ממה שכנראה עובר עליו).

תודה על מהירות התגובה!! ממש מרגישה טוב לאחר קריאת תשובתך :)עלי לציין שהפגישה והשיחה איתו אתמול גרמה לי להירגע.אני רגועה מאוד. מאוד מפתיע לאחר פרידה.אני אף מרגישה הקלה . כי מבחנתי זו הייתה שנה קשה עם עליות ומורדות. ואף גם מבחניתו כי לא יהיה צורך להסתיר ממני את מה שהוא מרגיש בכל פעם שהייתה מופיעה בחייו. אבל הכי מרגיז הוא שאם זה מה שהרגיש מדוע השלה אותי שזה עובר לו כאשר זה לא עבר? זה מרגיז לחשוב שהייתי הנחמה לו.אני אשמה שנתתי לקרות לזה..מחקתי את הקישורים הוירטואליים איתו את רוב הזכרונות רק את מספר הטלפון והתמונות אני לא מצליחה למחוק בנתיים..למען האמת אני לא מעקלת את העובדה שאצטרך להתחיל לצאת עם אנשים חדשים אבל מצד שני מרגישה כי אני רוצה להתחיל את החיים מחדש ולא לחוש את המועקה והגעגועים שעלולים להיווצר.החייבים מבחינה פסיכולוגית לעבור את שלבי ההחלמה לבד?אלמונית

אלמונית יקרה,
לא... את לא חייבת. יחד עם זה, חשוב גם, לפחות בסופו של תהליך של יעוץ, לקבל את הבטחון שאת כן יכולה להתמודד עם זה לבד, לאחר שתקבלי את הכלים לכך. מצד שני, חשוב גם שתדעי שיש לך עם מי לדבר כשאת צריכה. אם תרצי, אנא צרי איתי קשר טלפוני: 077-7007477.ולגבי האשמה שלך – זו לא אשמתך, כי לא היית יכולה לדעת. ואולי יעשה לך טוב לדעת שעזרת למישהו שהיה יקר לך לזמן מה בחייך, להתגבר על קושי בחייו – ואפילו אם זו לא היתה תרפיה מלאה, ואפילו אם לא זו היתה כוונתך.

תודה על ההצעה.אני באמת בשלב זה לא חושבת לקחת ייעוץ . זו לא פעם ראשונה שאני מתמודדת עם פרידה ואני מקוה שזו תהיה אחרונה.אבל מה שכן אני רוצה לשכוח אותו כמה שיותר מהר כי הרגשת הניצול שגרמתי לעצמי לא עוזבת אותי.הרי לריקוד טנגו צריכים שני רקדנים.אולי לא הבנת אותי , מה שאלתי במכתב הקודם שאני רוצה להתגבר על הפרידה באמצעות זוגיות חדשה. מצד אחד אני לא רוצה להשלות מישהו רגשית כמו שהשלו ואף ניצלו אותי, מצד שני אני גם חושבת על עצמי ורוצה כבר שקט נפשי ולהמשיך את חיי בשמחה.הרי אומרים שאהבה חדשה עוזרת להתגבר על הקודמת. ואם אעשה זאת אעשה זאת תוך ניתוק מלא מהקודם וניסיון ליצור מערכת יחסים תקינה.האם כדאי לנסות כבר עכשיו להתחיל חיי זוגיות חדשה?

אלמונית יקרה,
או קיי, עכשיו הבנתי אותך. קשה להתגבר על פרידה בעזרת בדידות. לא תמיד צריך להילחם בקרח, בעזרת קרח. את צריכה חום, ואת צריכה חברה, ואת צריכה להעסיק את עצמך, ואת צריכה גם לצאת, ולו כדי "להתאמן" בזה מחדש, מתוך הבנה שבהתחלה כנראה שלא תתאהבי, כי לא תהיי פנויה רגשית באופן מיידי. אולי כן תתלהבי ממישהו פה ושם, ואולי תידלקי ממישהו, אבל ייקח לך זמן להיות מוכנה להיות פגיעה מחדש.אני לא בטוח שכל כך בקלות גברים שתצאי איתם ירגישו מנוצלים. תלוי מה תבטיחי להם, וכמה זמן תצאי איתם. את יכולה לשלוט בזה, לא?