החלטה על הפסקה: מה לעשות?

שלום
ד"ר חסון,אני בת 27 ונמצאת בזוגיות מזה כ4 שנים. הזוגיות שלנו ידעה עליות ומורדות, אבל לא נפרדנו. אנחנו גרים יחד כ-3 שנים, ובשנה האחרונה אנחנו גרים אצל אמו בגלל קשיים כלכלים. לאור נסיבות אלה, חיי המין שלנו לא מוצלחים במיוחד, מה גם שלפני זה סבלתי מחוסר חשק עקב מחלה ודיכאון.תמיד הייתי בטוחה באהבה שלי אליו אבל לאחרונה משהו התערער, תמיד שאני מנסה לדבר איתו על העניין אני איכשהו מאשימה את זה בכך שהוא לא מציע לי נישואים ולכן אני לא בטוחה ביחסים שלנו, למרות שעד לפני כמה זמן מוסד נישואים בכלל לא עניין אותי. אני מרגישה שאני משקרת לו שאני אומרת לו שאני אוהבת אותו, למרות שעדיין יש לי רגשות אליו. יש לחץ מאוד גדול מהסביבה שלנו שנתחתן, ואני פוחדת שבסוף נעשה את הצעד הזה בלי שאני לפחות אהיה סגורה על זה. אני לא יודעת אם זה קשור אבל בשנה האחרונה גם התחלתי לפתח כל מיני "הדלקויות" על גברים שונים שהראו בי התעניינות אך לא בגדתי בו או פיתחתי את הקשרים האלה.הוא מאוד אוהב, משתדל ומתגמש ואדם טוב. ואני לא יודעת אם אני באמת רוצה להתחיל קשר חדש, באופן כללי לא הייתי מוצלחת במערכות יחסים עד החבר הנוכחי שלמרות עשרות הפעמים שאיימתי בפרידה הוא לא ויתר עליי. אני באמת לא יודעת מה לעשות, אני לא רוצה לאבד אותו אבל אני גם לא יכולה להעמיד פנים כל חיי. מה עליי לעשות? אני ניסיתי להעלות נושא של הפסקה אבל זה לא מקובל עליו מבחינתו הפסקה שווה לפרידה ומשם לדעתו אין דרך חזרה.

אובדת יקרה,
מבחינתו הוא צודק לגמרי. את צריכה להחליט עכשיו, כי הפסקה מעמידה אותו במצב של חוסר ודאות ללא הגבלת זמן, מצב שאינו נוח לאף אחד. הוא מצהיר לך בזה שאם תהיה הפסקה, בכלל לא בטוח שיחכה לך. הוא יחפש מצב שבו היוזמה בצידו, שיש לו שליטה על האושר שלו, ולא כזה שהאושר שלו תלוי בלעדית בהחלטות של הצד השני, והוא צריך להיות בהמתנה.את צריכה להחליט. לא קל כאשר שתי האפשרויות נראות לך פחות או יותר דומות. אבל מצד שני נראה לי שיפה שאת מקשיבה לעצמך ואומרת שאולי זה לא זה, למרות הלחצים הסביבתיים. המשיכי להקשיב לעצמך, וגם לסיבות שבגללן את חוששת. ואולי, על פי הסיבות שאת מבינה ועל פי אלו שאת לא מבינה – ואני מדגיש זאת עוד יותר בשל הדיכאון שלך בעבר – כדאי לך לשקול ללכת לטיפול כדי להבהיר כל זאת לעצמך.