החלטה לפרידה: מה באמת עובר עליך?

שלום
ד''ר אורן ,אני בבעיה רצינית עם עצמי ועם בן זוגי..אני אתן לך קצת רקע,אנו יחד כ4 שנים,אני בת 22 והוא בן 25,לפני כמה חודשים הציע לי נישואין,כמובן שהסכמתי והעולם שלי נראה ורוד מתמיד. והיום העולם ה"ורוד" שלי נגמר,אני חושבת שהוא בוגד בי...אולי הוא עדיין לא הגיע למעשים פיזיים אבל מילוליים בהחלט. חסומים באמצע הלילה והיום ...אם מזדמן לי לענות לטלפון אז יש שקט מהצד השני של הקו ולאחר כמה שניות ניתוק.הוא טוען שאין לו אחרת מלבדי,שכנראה מישהי שרוצה אותו מנסה להכנס בנינו אבל בחייך...על מי הוא מנסה לעבוד,אלא התירוצים הכי מסגירים ומיושנים מידיי. והכי מצחיק שאני יודעת מי זו , חייגתי אלייה היום כאשר היינו באמצע ויכוח בכדי להוכיח לו שאין לאן לברוח שאני חזקה ואני יודעת את האמת ומוכנה ללכת איתה עד הסוף,הוא חטף לי את הטלפון ואז התחיל לספר סיפורים שהיא יוצאת עם החבר שלו וכל פעם מתקשרת אליו כדיי להתייעץ איתו לגביו,פה התפרצתי,על מי הוא עובד???? היא רוצה ייעוץ?שתלך לטיפול פסיכולוגי . אני רוצה לעזוב , אני רוצה לסיים את זה ודי,אבל לא מספיק חזקה נפשית כדיי לקום וללכת ולעזוב את כל המאמצים ואת כל התקופה ואותו , אני חושבת שאני אובססיבית לגביו,זה נראה לי סוג של כישלון לעזוב את הכל עכשיו...כישלון שיראו בי הורי או הסביבה אני לא יודעת מה לחשוב כבר יש בי כ''כ הרבה פחדים שאני יודעת שאני נמצאת בתחתית ולא יכולה להתרומם למרות שיש לי את הכלים לכך.ועוד משהו,בגלל שהקשר שלנו היה עד כדי עמוס ואינטנסיבי התנתקתי מרוב חברותיי והסביבה הטבעית שלי לפניו,אולי בגלל העבודה והבית אולי בגלל שככה יכולתי לסיים את היום בראש שקט יותר אני לא יודעת אני רק יודעת שאני אשמה בזה שהיום אני חושבת על לעזוב אותו ואת הקשר ואז אני אמצא את עצמי לבד.כפי שאתה רואה...אני מבולבלת ...אנא עזור לי !!!

לא פשוט להפסיק הכל וללכת. גם כי את לא בטוחה לחלוטין במה שהיה ביניהם, למרות השיכנוע הפנימי העמוק שלך, וגם כי את מודעת למחירים ובכללם לאופן שבו את תיראי בעיני החברה. האם זה נכון לעזוב הכל וללכת?אני לא יודע. בכעסך, ובאכזבה שלך, אני לא בטוח שאת יודעת אם את אוהבת אותו כרגע. לא כתבת את זה. כתבת את כל הסיבות האפשריות שלא לעזוב אותו, פרט לאהבה. הזכרת אובססיה, ונדמה לי שאולי את רואה את האהבה שלך אליו היום, כחולשה. אולי את בטוחה שאת צריכה להיות חזקה היום, כי אם לא תהיי חזקה היום בעינייך ובעיניו, תאבדי את זה לנצח.זה לא מדוייק. הרבה תלוי בך, והרבה תלוי בדרך שבה תנהלי את הדיון ביניכם. את לא חייבת להיות תוקפנית, את לא חייבת להכניע אותו והוא לא חייב להתרפס כדי שתהיי חזקה. ואם את נשארת איתו, זה לא בהכרח אומר שאת חלשה. את יכולה להיות חכמה, במקום "חזקה", וזה אולי ייתן לך הרבה יותר כוח מאשר הכנעה שלו. הכנעה שלו, ובקשת מחילה וסליחה שלו לא בהכרח יתנו לשם שקט, אלא אולי יכניסו אתכם לסידרה של מאבקי כח שימשיכו כל החיים. לכן, חשוב שתסבירי לו שזה פוגע, ואפילו ללא הצורך שיגיד שהוא מבין. רצוי כמובן להשיג את ההבנה שלו, אבל הוא לא בהכרח צריך לומר את זה. הוא צריך להבין וליישם. וייתכן מאד שמה שאת צריכים כדי ליצור את ההבנה הזו, וכדי שלא להכנס למאבקי כוח, זה ייעוץ זוגי המיועד לזוגות צעירים בתחילת דרכם. אי הבנות כאלה טיפוסיות לצעירים בעידן האינטרנט (ראי גם את תשובתי ל"שיר" מעליך). צריך להגביר את המודעות למשמעות של זוגיות בעידן הזה, וייעוץ זוגי כזה יכול לעזור מאד לבנות זוגיות שתהיה נכונה מיסודה.ראי את המאמר שלי עליעוץ זוגי לזוגות צעירים.