החלטה בזוגיות: מה לעשות?

אני נמצאת כמעט 3 שנים במערכת יחסים רצינית, שנינו בני 27, גרים יחד כשנתיים.בן הזוג שלי הוא אדם מתחשב, כנה, חם אוהב, מפרגן ותומך. אנחנו חברים ממש טובים, וגם הסקס מעולה. אך יש לי שתי בעיות שמטרידות אותי הרבה.ראשית, החברות מסביבי מתחילות כולן להתחתן או לדבר על כך. אני אוהבת את בן זוגי אבל מאוד קשה לי לחשוב במונחים של : "לנצח", "עד הסוף", "לכל החיים" וכן הלאה... אני לא בטוחה שהוא האדם שאיתו ארצה לחיות כל חיי. אנשים מסביבי בוהים בי בתדהימה ועם ביקורת לא מעטה כששומעים על כך, ומעירים הערות כמו: "אם את לא בטוחה אחרי 3 שנים אז מה את עושה איתו, כנראה זה לא זה..".איך אוכל לדעת? אולי אני פוחדת להיות לבד או פוחדת שלא אמצא טוב יותר ולכן הפסקתי לחפש? ומצד שני אני אוהבת אותו והוא אותי, וטוב לנו יחד, אבל מתי עוצרים ומחליטים להפסיק לחפש טוב יותר?למה אני עדיין חושבת האם יש טוב יותר?אני אוהבת אותו...בנוסף,חברי סובל משינויי מצבי רוח לא מעטים. תחום עיסוקו באומנות, הוא לא עובד כבר תקופה לא מבוטלת אך חלילה לא חי על חשבוני אלא מקבל עזרה מהוריו. חשוב לי לומר שהוא עובד ללא סוף בבית-מטלות עבור הלימודים או בהתנדבות. קשה לי עם העובדה שהוא לא חושב על כסף וביטחון כלכלי מסויים, וזה אולי עוד סיבה שמקשה עליי לשאוף לעתיד משותף....יש תקופות בהן מצבי הרוח שלו דכאוניים במיוחד- לאורך שבועות, אולם בשיחות איתו הוא מתעקש שזה חלק ממנו ועליי לקבל זאת, זה מי שהוא- כולל הדכאונות- מגיע קומפלט ביחד. הוא מתרגז שאפסיק לנסות לשנות אותו ואפסיק לנסות לתת פתרונות אופרציונליים למצבי הרוח שלו (אני רק מנסה להוציא אותו מהם), הוא מרגיש שאני ביקורתית כלפיו, ואולי זה נכון- קשה לחיות לצד מישהו שלא טוב לו עם עצמו וחייו... (הוא נמצא בטיפול פסיכולוגי אך אני לא מאמינה בזה כל כך, יושב שם על שפה ומדבר על הילדות שלו... מה זה יעזור לו לכאן ועכשיו? ). לפעמים אני חושבת שזו בחירה להיות מאושר, החלטה שאתה עושה עם עצמך (ופה אני נהיית ביקורתית עליו...), ומצד שני אני גם יודעת שדיכאון יכול להיות מחלה של ממש...(ואולי לא בשליטתו...)אני יודעת כל פעם שזו תקופה שתעבור אבל אז תוהה לעצמי מתי תבוא התקופה הבאה ומה יביא להתפרצותה...מה עושים?

אוסי יקרה,
את לא יכולה לדעת. אין הרבה בני זוג מושלמים, והדרך הטובה ביותר לחיים מאושרים היא לדעת להשלים רגשית עם מה שיש, מבלי להפסיק לנסות ולהתקדם. מצד שני, כאשר קיימות מספר בעיות שהן משמעותיות עבורך (והן קיימות, כפי שציינת), את צריכה להחליט אם זה מתאים לך. וכשאת מחליטה, קחי בחשבון שהוא לא ישתנה, ושזה המינימום שאת מקבלת. אם המכלול שמרכיב אותו, לטוב ולרע, מתאים לך, החיים יכולים אחר-כך רק להשתפר. אם לא, תסיקי את המסקנות. ואגב כך, כשאת מנסה ליצור מאזן חיובי או שלילי, בדקי לא רק את הזוגיות שלך, אלא גם עד כמה את מושפעת על-ידי הפחדים שלך.