החלטה בזוגיות: מה לעשות?

שלום
לך,אני וחברי נמצאים בקשר מעל 4 שנים.בתחילת הקשר ראיתי בו כבעלי לעתיד ורק חלמתי על הרגע בו נתחתן, במשך השנים גילתי כי קיים פעם גדול באינטלציה שלנו, בחשיבה, בדפוסי החיים, בתפיסה שלו לאישה ומקומה בעולם.מאחר ואהבתי גדולה אליו ניסתי להסביר לו את החיים בדרכים אחרות, לעיתים קרובות הוא הבין וקיבל את דבריי ולעיתים לא. נפרדנו לתקופה והוא הפעיל מינפולציות לא מעטות, מצאתי את עצמי שוב בזרעותיו , רק שהפעם עשיתי הכל כדי שהוא יסיים את הקשר, אבל דבר לא עזר והוא החליט להשאר אותי למרות כל הקשיים והקונפליטים שעשיתי.כעבור תקופה של מס' חודשים הבנתי שלא כך פותרים בעיוץ והושבתי אותו לשיחה, אך נראה כי הפער בחשיבה, שאנו רואה בו נמוך ממני מקשה כל פעם מחדש.אני אוהבת אותו ותקועה עם הקשר.היום אני מבינה שהבעיה היא אצלי כי רציתי שהכל ילך לפי רצונותיי וצריך קצת לוותר, אך עדין אני מרגישה קושיי לא פשוט לעזוב אותו וכל פעם שאני מחליטה אני חוזרת אחורה מיכון שאני מבינה שיש לי משהו טוב בידיים ואולי אני עלולה לפספס.הגענו למצב ששנו לא יודעים האם להישאר או להפרד, ובכל פעם שאנו נפרדים אנו חוזרים. מין משחק מגוחך.

ורד יקרה,
יש להניח שהוא לא יהיה בובה בידייך, והוא ילמד ממך או לא ילמד ממך לפי רצונו העצמאי. ועושה רושם שלמרות הפער ביניכם, הוא מצליח לא רע להפעיל עלייך את רצונו. אם את כזו מוצלחת (ואני לא מפקפק בזה, להפך) והוא בכל זאת מצליח להתמודד איתך, אז אולי מגיע לו שתעריכי אותו הרבה יותר ממה שאת מעריכה אותו היום?ובסך הכל, הבעיה היא באמת שלך. הוא החליט להיות איתך, ואת לא. יש בו דברים חיוביים, שאותם את פוחדת לפספס, כדברייך, ויש לי רושם שבחלקם את מודה בפני עצמך, ובחלקם לא. אבל בסופו של דבר, את היא זו שצריכה לעשות מאזן של הטוב והרע, ולהחליט. לו ההחלטה היתה קלה, מן הסתם היית כבר מחליטה הרבה קודם. במצב הנוכחי, כנראה שיצירת המאזן עבורך אינה פשוטה. אז אולי זה ייקח לך עוד קצת זמן, אולי משהו כמו שבוע, ואולי חודשיים או שנתיים, אבל בסופו של דבר תדעי. אז במקום להלחץ, כדאי שתתני לעצמך מרחב של זמן ורוגע כדי להחליט החלטה שתהיי שלמה איתה יותר.