החלטה אישית בקצב שלך

ד"ר חסון שלום.
קודם כל אני מודה לך מאוד על האכפתיות והתייחסות למכתב שלי.עזרתה לי להבין שעד היום הייתי בדרך הנכונה.רציתי רק להוסיף כמה דברים(המכתב הקודם הייה כל כךארוך,אבל מסתבר שלא הצלחתי להגיד כל מה שרציתי ויכול להיות שזה חשוב).וגם האם הבנתי אותך נכון שהזוגיות הקבועה לא שיחקה אצלי רק בתחילת הקשר או שהתכוונת גם להיום?ובקשר לדברים שרציתי להוסיף בזמן האחרון אנחנו מדברים הרבה עם בחר שלי בנושע הזוגיות ואיך שהוא אנחנו תמיד מגיעים לנושע הזה של ביחד בלי לחץ מהצד שלי.פשוט כאשר אנחנו נמצאים אצל משפחה שלו אז כל אחד אומר משהוא וילדים שם גם מוסיפיםמבחינה זו שיש לו ולי תקשורת חמה עם ילדים וכל הדברים האלה ביחד גורמים לסיכות שלנו.מה שמבלבל אותי שמבחינתו הבעיה היא החתונה עצמה ולא הילדים עף על פי שהואנזהר ,אבל אנחנו לא משתמשים באמצעי מניע(לא תמיד זה הייה כך) והוא אמר שבמקרה עם יקרה ,אז,נביא את ילד הזה לאולם ואין מה לדאוג,לאחר דבר כזה הייתי אני בעצמינכנסת להריון,אבל צריכים שניים ולא בה לי לתפוס אותו על חם. ולאחר שהייה לנו מצב שחשבנו שאני בהריון הוא אמר שאם הייתי אז נכנסת להריון זה הייה עוזר לא להחליט ,או במילים שלו זה הייה דוחף אותו למעשה, כי לבד כשה לו להחליט.וכאשר אמרתי לו שלהקים משפחה עף פעם לא הייה בראש שלו הוא התנגד וענה לי שזה ממש לא נכון. וגם כאשר שאלתי אותו איך הוא הייה מוכן להביא אתי ילד לאולם אם הוא לא יכול להחליט משהוא סופי ולהגיד לי שאוהב אותי,אז הוא ענה לי שאחשוב בעצמי,כלומר מה זה , אהבה רק במילים אחרות?.אבל עצם העובדה שהוא נזהר לא ממש מוכיחה לי את זה .באחת הסיכותאמרתי לו שאני מאוד רוצה ילד,ופתאום הוא אומר לי שאם כבר מדברים על ילדים אז אין לו כוח לתכנן להביא ילדים בהפסקות של זמן אלה צריך לעשות את זה ברצף,מה שנקרה "להתחיל ולשיים" .וכאשר דיברנו על אולם החתונות ,אז מצד אחד זה יקר(אני מאמינה שזאת לא הסיבה להתלבטויות שלו) ומצד שני יש לו פתרונות לסדר את זה(כאילו הוא החליט להתחתן פתאום).ואז מגיע הביטוי המפורסם "צריך להתארגן בחיים".חשוב לציין שכל החלטה בחיים שלו לוקחת לו המון זמן,לדוגמה אפילו אם זה קנייה לבית,אבל אחרי שהוא מחליט הכול נעשה תוך זמן קצר.הוא בן אדם חילוני לחלוטין וגם אני רחוקה מלהיות דתייה ,אבל אני מאמינה ויהדות חשובה לי.בגלל זה החתונה חשובה לי,הוא יודע את זה,כי שאל אותי למה הטקס הזה חשוב לי ,שזה משהוא כמו להיות מלקה ליום אחד?,ואז הסברתי לו את כל סיבות ,גם זו שאני בת יחידה במשפחה ולכולם תהיה רק שמכה כפולה מהחתונה הזו(רציתי להציג לו עוד סיבה שהיא לוגית וממשית).וחוץ מי זה מה רע ביום יפה כל כך,כאשר כל בני משפחה ביחד ויש המון שמכה? למה לוותר על משהוא טבעי כל כך ?,לפני כמה ימים הייתה לנו סיכה, שבה הצגתי את הדברים בארך כפי שאמרתה(אמרתי לחבר שלי שהזמן בסופו של דבר יביא להחלטות וברור שהמצב של היום לא יכול להימשך זמן רב וזה באמת לכאן או לכאן ).התשובה שלו הייתה שהוא מבין הכול יחזור לנושע הזה בעצמו .אולי הוא פשוט מתחמק בצורה כזאת,כי יודע שהוא מאוד יקר לי ומזמן נהייתי חלק ממנו ואין לי ברירה חוץ מלהסכים? אבל מצד שני זה אחריות להגיד דבר כזה ,כי הוא מכבד אותימדי כדי להתנהג כך.ועוד שאלה,עלה לי רעיון לראש להראות לו את התשובה שלך ,כי כאשר אמרתי לו שאני רוצה להתייעץעם פסיכולוג בפורום הוא אמר לי שבטוח אקבל עצה לעזוב אותו ומידוהוא בעצמו הייה זורק חבר כמוהו מהמדרגות(בצחוק,אך יש בזה קצת אמת) וזו לא העצה שקיבלתי ממך .פשוט הייתי רוצה שירא שצדקתי בדברים שעשיתי ושמצב שיום אחד באמת הוא יכול לאבד אותי וגבר אחר יממשמה שהוא לא יכל,מאוד ראלי ויבין ש עוד מישהו חושב שהרצון שלי למשפחה וחתונה זה החלום שאני רוצה להגשים אתו ולא משהוא שאני רוצה להסיג רק בגלל שמתחשק לי .אולי זה יגרום לו להבין שאם כבר הגעתי כל כך רחוק,אז כנראה אני מוכנה להחליט ויכול להיות לא לטובתו .דבר אחד הוא יודע בטוח שלא מוכן לוותר עלי ולא רוצה לאבד אותי,וזה בסיס העיקרי וטוב ביותר כדי להבין לאן הולכים.ואחרי זה אפשר לפי מה שאמרתהלהתחזק להתגבר על הפחדים ,אין לי על מה להתגבר כל כך כי אין לי פחדים,אבל אני מוכנה להתגבר עם הבןזוג שלי,הרי זוגיות זה תמיד שניים. ואחרי שנתגבר לפי מה שאני מבינה נצליח.כמו ששמתה לב אני מחפשת דרך לשמור על מה שיש לי ולא לאבד את זה ,כי למרות שאני שוקלתאת קשר מחדש ,אניני רואה שום גבר אחר לידי,כי יש בגבר שלי את כל התכונות שהייתי רוצה והיחס שלו הכי טוב שיכול להיות וגם אחת התכונות החשובות מבחינתי שאם הוא עשהטעות ,הוא יודע להודעות בזה(אותו הדבר אני) גם אם נדרש לו זמן או הסבר שלי,וזה בעצם הבנה הדדית.הפעם אמרתי כל מה שרציתי ואני עוד פעם מצטערת על האורך,אבל לספר בקצרה על זוגיות ארוכה לא פשוט,ויכול להיות שכך אתה תוכל להשלים את כל התמונה .תודה רבה רבה מראש.

אתי יקרה,
אני לא רואה איך מה שכתבת משנה את התשובה הקודמת שלי אליך. במילים אחרות, תחליטי מה את רוצה לעשות, ובאיזה קצב, ותכניסי אותו לקצב שלך. בעיקר כאשר עושה רושם שהוא מוכן לזה. ואם הוא לא יסכים, ההחלטה תהיה שלך. אבל את צריכה, מבחינתך, לא לתת לו למשוך זאת לעוד זמן רב.