הורים לא מקבלים את בן הזוג

ד"ר אורן חסון שלום,זאת שוב דנינה קראתי את תשובתך בנוגע לבלבול שלי בנוגע לאיך שאני אמורה לנהל את כל התקשורת הזו עם ההורים ביחס לקשר שאני מנהלת (והפעם אפרט).הבחור הוא צעיר לא נשוי לא גרוש וזה גם לא בדיוק עניין של דת או מוצע אחר, הבעיה היא שהוא היה פחות או יותר חבר של אח, ואחי טוען שהוא עשה המון שטויות בחיים שלו ושהוא לא רציני, למרות שלי ניראה שהמון אגו מסתתר אחרי הדעה של אחי שמאוד משפיעה על התפיסה של ההורים שלי שבעצם מאוד לא מכירים אותו הם אפילו לא יודעים איך הוא ניראה, ואני מאוד מאמינה באמת שלי ובתפיסה הזו שלהסתכל על המידות של הבן-אדם כי זה הכי בטוח כל השאר ניתן לשינוי .ותרשה לי לציין שהוא עבר מהפך רציני בחייו מאז היכרנו, סדר היום שלו זה עבודה בית, הוא טיפוס מאוד חם ואוהב, המצב הנוכחי עם ההורים שלי מאוד נוגע לו אבל ביחד עם זאת הוא אוהב אותי מעומקי נשמתו וטוען שהלוואי והיינו מוצאים דרך רגישה יותר לפתור את המצב ועדיין להרויח גם זוגיות עם המון אהבה וגם קשר מצויין עם הורי, כי אני חושבת שברגע שהוריי ייתנו לי את השקט השלווה לבחון את הזוגיות הזו עם הרבה פחות לחץ מסביב לבחון רק את מה שקורה בינו וביני זה היה תורם לנו המון .אבל אני מרגישה שיש חלק מאוד גדול בי שמנסה לשכנע אותי שאני יכולה לעשות טעות גדולה בהרבה בחינות אצלי עם אני לא לפחות אנסה להילחם על אהבה אמיתי שאני מאמינה בה.ולומר את האמת אני מספיק מחושבת בשביל לבחון את הזוגיות הזו מכל הבחינות שרק יכולתי לבחון ביחס לזמן ולמה שעברנו ביחד עד עכשיו, אבל יש סוג של דברים שאפשר לבחון אותם רק עם אתה כבר בתוך המערכת יחסים בלי שום חשבונות שמישהו אחר עושה בשבילך.הדאגה שלי היא ממש לא מבחינה כלכלית כי אני מספיק חרוצה ועצמאית לדאוג לעצמי, פשוט אני מנסה לעשות את הכול לא מתוך רצון למרוד אלא מתוך רצון שההורים שלי יבינו שאני מספיק גדולה בשביל לזהות מהי אהבה אמיתי ששווה להילחם עליה אפילו עם זה מצריך ליצור סיטואציה לא נעימה שאף פעם לא חוויתי עם הוריי.ד"ר חסון אבקש בהסתמך על מה שפירטטתי לך ביחס לפעם שעברה תשובה יותר כוללת עם יתרונות וחסרונות שאיתם אצטרך להתמודד או האם תפיסתי לגטימית למצבי (הרצון לעזוב לחו"ל) ?

דנינה יקרה,
הקושי העיקרי שלך עם ההורים שלך הוא שהם מקבלים את דעתו של אחיך, ומעדיפים אותה על פני דעתך. השאלה היא אם את מסוגלת בכלל, לקחת את אחיך לשיחה רצינית, ולדבר קודם כל איתו. אם תצליחי לשכנע אותו, חייך יהיו קלים יותר. ואולי מוטב לא להסביר לו שהוא טועה, אלא כמה זה חשוב לך, ולקחת את זה כנקודת מוצא מבחינתו. כלומר, את האמפתיה שלו אלייך.החיים שלך הם חייך, דנינה. החלטות זוגיות שלך, הן החלטות שלך. אם את משוכנעת שאת יודעת מה שאת רוצה, ואם את משוכנעת מה טוב לך, עשי זאת בדרך הכי מכובדת שאפשר, כלומר, לאפשר להורים שלך לכעוס, אבל לקבל אותך למרות זה. שיבינו שאין לך רצון להתנתק מהם מחד, אבל גם שהחלטת בעניינו, מאידך (וכאמור, כל עוד ההחלטה שלך אינה נעשית בשל הלחץ הנגדי של הורייך). יכול להיות שהם ילמדו לקבל אותו, גם אם באי רצון, לפחות בהתחלה.ואם לא תצליחי, את יודעת היטב מה היתרונות ומה החסרונות של כל מעשה. אם תחליטי לעשות זאת איתו בכל זאת, תשלמי את המחיר בניתוק כזה או אחר מהורייך, ואם תחליטי לוותר עליו, תשלמי את המחיר בויתור על זוגיות שאת חושבת שהיא טובה, ואולי עוד יותר על השוואות שתעשי מאוחר יותר, בינו לבין כל בן זוג עתידי. במילים אחרות, אם את עוזבת אותו מתוך כורח המציאות, ייקח לך זמן למצוא בן זוג מתאים אחר.