הורים לא מפרגנים: איך להתמודד?

לד"ר אורן שלום אני נמצאת בבעיה ואני מבקשת את עצתך...כול פעם שהורים שלי מדברים איתי אם ישר תוקפים ומוצאים בי את הדברים הלא נכונים במה שאני מנסה להגיד רק את הדברים השלילים שביי אני כ"כ רוצה שהם יגידו לי שאני טובה ושאני יפה בנוגע לאחותי כולם חושבים שאני מקנאה בה כול הזמן מה שלא...בניגוד אליי הורי כול הזמן מחמאים לה ולי לא למרות שאני הקטנה ממנה מחמאים לה ואני שומעת וזה מעליב אני כול הזמן בדיכאון כי אין מי שמפרגן ליי במשפחה (אגב כול המשפחה:דודים כולםם..מפרגנים לאחותי ולא לי..)בבקשה תעזור ליי...תודהה מראש...

... יקרה,
קשה לדעת מהיכן זה מגיע. אולי הם באמת חושבים שהיא מוצלחת יותר, אבל אולי גם המצב הפוך: שהם חושבים שלך יש פוטנציאל הרבה יותר גדול, אלא שאת לא מממשת אותו, ולכן מנסים לדחוף אותך בכיוון הנכון, גם אם הדרך היא שגויה לחלוטין. אולי גם את מורכבת יותר, ולכן קשה להם להבין אותך.למרות הקושי והכאב, אני מציע שתלמדי מזה את הלקח הבא: או קיי, ההורים שלי הם מה שהם, אני בטוחה שהם אוהבים אותי, רק שהם לא יודעים לפרגן, ולא מבינים אותי. הסיכוי שאצליח להסביר להם מה עובר עלי הוא לא גדול. עובדה, עד עכשיו לא הצלחנו לתקשר כמו שצריך. אז עכשיו אני צריכה להניח להם, לקבל אותם כמו שהם, ולדאוג לעצמי. אם הם לא מפרגנים לי, אעשה את זה לבד. אצליח לבד, אמדוד את עצמי בעזרת הכלים שיש לי, ואתחזק מזה.במילים אחרות, עד כמה שזה קשה, למדי להיות עצמאית יותר. תפסיקי לדרוש מהם את מה שהם לא יכולים לתת לך. כי עובדה: הם לא יכולים לתת לך את זה. הדיכאון שלך ניזון מדימוי עצמי נמוך ומתחושת כישלון. אם, במקום להאשים אותם, ואולי גם בעיקר את עצמך, תצליחי לשנות את הציפיות שלך מהם, לא יהיה מה שיזין את הדיכאון שלך. ואז, תהיי לא רק יותר עצמאית, אלא גם הרבה יותר חזקה. גם מאחותך, אגב.