ציפיות בזוגיות: ניתוח והתמודדות

יש לי בעיה. אנ בחורה בת 26 נראית טוב ,עלת ביטחון עצמי עם ראש על הכתפיים (אני מקווה). האהבה הראשונה שלי היתה טוטאלית מצד אחד ומצד שני היא "קילקלה" אותי. היא גרמה להאמין שכל קשר או סוג של אהבה צריכה להיות כמו האהבה הראשונה. מאז נפגעתי מהרבה קשרים כי אני אדם מאוד רגיש ולכן פיתחתי מנגנוני הגנה מוזרים. תמיד קורה לי שבאיזשהו שלב של קשר עם מישהו חדש ,אני נסוגה אחורה אם אני מרגישה פחות התלהבות או כל שינוי שנעשה בו. אני מפרשת כל שינוי לדבר רע שעלול לקרות. שינוי שעלול לפגוע בי. אני פשוט מפחדת להיפגע ולכן נוטה להעלב ולסגת מקשר פוטנציאלי.אובדת עצות

כרמית יקרה,
בהחלט יכול להיות שאת מנתחת נכון את מה שקרה לך, וכשהמציאות אינה תואמת את הציפיות, את נפגעת ונסוגה. אבל אל תשכחי שגם האהבה הראשונה שלך נסתיימה. כלומר, אם היא לא נסתיימה על-ידי כוח עליון (תאונה או משהו), אלא מתוך החלטה, אז גם בה היה משהו לקוי, בסופו של דבר. אין מערכת יחסים מושלמת, כרמית. יש מערכת יחסים טובה, ואפילו נפלאה – ומה שקובע אם היא כזו זה השילוב שבין מה שיש בה או אין בה, לבין הציפיות. במקרה שלך, הציפיות שלך אולי גבוהות מאד מחד, אבל גם נמוכות מאד מאידך: את יודעת ומצפה שאף אחד לא יעמוד בהן, וכשזה מה שאת מצפה, את באמת מפרשת כאילו כל דבר מממש את הציפיות האלה, אולי גם כשזה לא כך. זו נטייה טבעית שלנו (למשל: כל ארוע בטחוני, מחזק את את השמאל והן את הימין בעמדותיהם, ו"מוכיח" להם שהם צודקים). יכול להיות שכדאי שתגיעי ליעוץ נפשי, כדי ללמוד להתאפס מחדש, ולהיות אופטימית שוב.