הורים גרושים: איך לשמור על ילדים רגועים

קודם כל רציתי להגיד שזה פורום המומחים הכי טוב שראיתי. התשובות שלך מאוד מקצועיות ופרקטיות.בעלי ואני נמצאים בתקופה מאוד קשה. אנחנו בודקים אם להישאר ביחד או להיפרד. זה התחיל מרומן שהוא ניהל, שהייתה בו גם התאהבות, שכמובן פגעה בי מאוד. שנינו בסערת רגשות כבר כמה חודשים. כמובן שהחשש מפרידה מפריע לי אישית, אך אני גם דואגת לילדות. איך אפשר להגן עליהן מפני סערת הרגשות הזאת? (יש לציין שהן מתנהגות ומתפקדות ממש כרגיל, בינתיים). ומה יהיה אם נתגרש? אני ממש מפחדת ממה שזה יעשה להן. אני מרגישה שזה ינפץ להן את החיים הבטוחים והמוגנים שהיו להם עד עכשיו.תודה

חוששת יקרה,
לא סיפרת בנות כמה הילדות, דבר שיש לו משמעות מרובה. בכל מקרה, יעוץ פסיכולוגי צמוד יכול להועיל מאד, והדבר שיועיל הכי הרבה הוא אם תמשיכו לתפקד ביחד כהורים, בשיתוף פעולה, בקול אחד איתן ומולן, ולא זה כנגד זו. אם הן תחשובנה שהפסקתם להעריך זה את זו, הן תאלצנה לקחת צד זה או אחר, ולהחליט מי ההורה הטוב ומי ההורה הרע. הצורך הזה הוא אחד הקשים שילדים של הורים גרושים נתקלים בהם, מכיוון שהוא נמצא בקונפליקט עם הערך של כבוד ההורים, ועם כבודן שלהן שהוא מורם ויציב כשההורים בעלי ערך. אם תבואו אליהן ביחד, ותספרו להן על כך כהחלטה משותפת, יהיה להן קל יותר להמשיך ולהעריך אתכם, ולכן גם את עצמן. לפיכך, את כל סערת הרגשות שלכם תצטרכו להסתיר בנוכחותן, עד כמה שזה לפעמים לא קל, למענן. ואם תצליחו לכבוש כעסים שלכם זה על זו (ולהפך), למענן, יהיה לכם גם יותר קל להסתיר אותם.

תודההגילאים של הבנות הם 7 ו 4. למה צריך להתייחס בגילאים האלה?

חוששת יקרה,
בגילאים האלה הם רק מתחילים לקלוט את המוסכמות החברתיות (אם כי הגדולה הספיקה יותר מהקטנה). לכן, עדיין אפשר ליצור בהן פתיחות לגרושים של ההורים, ולהבין שזה מותר, ולגיטימי, ושאין בזה בושה. בגילאים מאוחרים יותר זה קשה יותר, כי המוסכמות של הנישואים כאידיאה וגרושים ככשלון מקובעים עוד יותר. והקפידו על פסיכולוג של ילדים, להתייעץ ולשאול.