הורים, אשתך והקשר הזוגי

שלום רב,
אבקש עצתך איך לפעול.הסיפור בקצרה: אנו זוג בני 30, נשואיםכשנתיים.בתחילת היחסים הקשר שלנו עם הורי היה טוב מאוד עם מפגשים תכופים.אנוכיבדנו אותם והם כיבדו אותנו.לאחר חצי שנה בערך עברנו דירה ואישתי הזמינה אתמשפחתי הגרעינית ואת כל המשפחה של אמא שלי (לומר דודים וסבים מצד אמא ). יום לאחרהארוחה שהייתה מאוד נחמדה ונעימה ביקשתי מאמא שלי שתרים טלפון לאישתי להגיד לה תודהשאירחה אותנו כי הרגשתי שזה יכול לקרב בין היחסים שהרגשתי שטיפה מתקררים מסיבה לאברורה (לדעתי היה אופרוריה לאחר החתונה לשני הצדדים ולאחר מכן החלה דעיכה)אמא שליצעקה עלי בטענה שאין היא צריכה להתקשר אליה אלא היא צריכה להתקשר ולהגיד תודה שבאו!אישתי לא ידעה כלל שהתקשרתי ואני פשוט העברתי את זה כי לא רציתי לריב עםאימי.לאחר מכן היה אירוע אחר, אחי (בן 17 אז ואחותי בת 25) ישנו אצלנו בלילשישי אכלו איתנו ואארחנו אותם נפלא. לאחר הארוחה החל ויכוח סוער ביני לבין אישתיכאשר הויכוח איבד שליטה ואישתי הלכה מהבית בטענה שהיא לא יכולה להיות שם איתי.לפנות בוקר בערך ב7 אישתי חזרה ואמרה שהיא רוצה שנדבר אבל בגלל שהיא מאוד טעונההיא רוצה שהאחים שלי יעזבו את הבית על מנת שנוכל לנהל את הדיון בינינו בלי מפריעם.חיכיתי עד 7.30-8 בערך והערתי אותם ובקישתי פרטיויות יש לציין שהם ילדים גדוליםוהיה ברשותם רכב.הם התרצו והלכו לאחר מכן הם סיפרו להורי שבדיוק היו בחול והורימאוד כעסו.לאחר מכן היו מספרים אירועים הדומים לאירוע הראשון שלמעשה ביקשתימאימי להתקשר לאישתי ולשאול אותה לדוגמא מה היא רוצה לאכול בערב פסח שהוזמנו אליהם,שוב על מנת לייצר קירבה שלאחר אותו אירוע היה חסרה.מכאן הגיע הקש ששבר את גבהגמל, אישתי ואני נאלצנו לעבור טיפול פוריות בעקבות בעיה שהיתה בזרע שלי (כרקע אנירק אומר שהבעיה בזרע נבעה מהשתלת מח עצם שעברתי שנתיים לפני כן - אישתי אגב הכירהאותי שהייתי חולה ולמרות הכל קיבלה אותי והלכה איתי כל הדרך החל מבית החולים ועדשהרימה אותי על הרגליים) בעקבות הטיפול שעברה ומאחר שאף אחד מהצד של אישתי לא ידע(לא רצינו לשתף אותם בתהליך כי הוריה מבוגרים מאוד) אישתי הרגישה שאין לה תמיכהואמרה לי אף אחד מהמשפחה שלך לא התקשר לשאול לשלומי ומה אני עוברת, אני כמובן הרמתיטלפון לאימי וביקשתי ממנה שתרים טלפון לאישתי ותשאל אותה איך היא מרגישה, הרי זההמינמום שיכולה לעשות וגם רציתי למונוע מצב שבו לאישתי יש טענות להורי.. כאשר אמרתילאימי את המשפט תרימי טלפון לאישתי היא החלה לפתוח את הפה בצורה מאוד קשה, ואמרהשאישתי אישה רעה והחלה ממש לומר אליה דברים לא נעימים כל זה משולב בצעקות ובאימרות, "למה אני צריכה בכלל להתקשר אליה?". אישתי שלצערי שמעה חלק מהדברים הייתה בהלםומכאן החל פיצוץ שלא נגמר עד עתה- היה ניתוק במשך 3 חודשים כאשר אימי זועמת מצד אחדואישתי לא מוכנה כלל לשמוע מהורי.אני רק אוסיף בקצרה שברוך השם שהטיפול נקלט המשך..אני רק אוסיף בקצרה שברוך השם שהטיפול נקלט המשך..הלכנו אל הורי הביתה וסיפרנו להםעל מנת שאולי זה ימיס את הלבבות ונוכל לחזור לקשר סביר. הורי פשוט דיברו בצורה כלכך לא יפה ואמרו לאישתי שהיא מגעילה אותם ושהם לא מוצאים בה שום דבר טוב, למעןההגינות אני רק אומר שאישתי אמרה לאימי שהיא אישה רעה ואני אמרתי להם שהםאגואיסטים.מאז היחיסים לא מתאוששים.. אני אספר רק היבט נוסף קצר בנוגע להיבטכספי, אישתי מגיעה מבית מבוסס היטב ושההורים עוזרים באופן שוטף לילדים. הורי לאעשירים אבל יש להם יכולת קטנה, אישתי היתה מסיבה את תשומת ליבי לעיתים רחוקותשלהורים שלי ממש לא אכפת אם אנו צריכים משהו ומעולם למעשה לא שאלו אותנו אם אנוצריכים עזרה כספית. אמרתי לה שהם ככה והיא צריכה לקבל אותם ובנוסף הם הבטיחו לנוסכום כסף שנקנה דירה והם יביאו לנו אותו, היא לאורך כל הדרך טענה שאין סיכוי שהםיביאו והם פשוט רק רוצים להתחמק ולא לתת ולא אכפת להם..בסופו של דבר כאשר נזקקנולכסף לקניית הדירה הורי לא יכלו לתת לנו את הכסף כי נכנסו למצוקה ולמעשה זאת כמונבואה שהגשימה עצמה.כרגע המצב הוא שהורי שונאים ממש את אישתי ואישתי קמהמסיוטים בלילות בגלל הורי ואומרת שהם פגעו בה ממש קשות. שני הצדדים נותנים משפטיםכמו אישתך תצטרך לעבוד מאוד קשה על מנת שתתקבל בבית שלנו ואישתי אומרת שהורי יצטרובאמת להוכיח שאכפת להם ממנה או לפחות ממני על מנת שהיא תוכל לקבל אותם.כרגע ישנתק אני מדבר איתם פעם בשבוע וזהו אישתי לא מוכנה לשמוע עליהם וטוענת שהרסו לה אתהחיים.מה דעתך אני ממש מיואש?איך עלי לפעול?

אורח יקר,
עושה רושם, לפי דבריך, שפעם אחר פעם הוריך (ואולי בעיקר אמך) מאכזבים, לא יודעים להיות נדיבים, ומעמידים אותך במצוקה קשה, כי כל הגנה שאתה מנסה כדי לשמור על אשתך, ולהיטיב איתה, נכשלת. אין בהם נדיבות, והם כועסים מהר. אני בטוח שהם אוהבים אותך עד מוות, ובעיניהם אולי אפילו מגינים עליך מפני אשתך, אבל הם לא מבינים שבזה הם פוגעים בך. לא פלא שאשתך מרגישה כפי שהיא מרגישה.וקרא, בבקשה, את הטיפ שלי מתאריך: 16.1.2011 (לפעמים מגיע הזמן להיפרד מאמא). זה בהיפוך תפקידים, זה לא בדיוק אותו הדבר, אבל בכל זאת, זה אותו הדבר. זה מפריע לקשר שלך עם אשתך. הגיע הזמן שתחליט בעצמך מה טוב לך, ולשים גבולות למי שמפריע לך.

תודה רבה רבה