הורים אגוצנטרים: איך להתמודד?

אני ובעלי נשואים מזה 6 שנים ויש לנו שתי בנות מקסימות בת 4 ובת חצי שנה.
מאז ומתמיד היו בינינו חילוקי דעות לגבי נושאים שונים.
אחד הנושאים שמפריעים לי מאד הוא הקשר עם הוריו של בעלי.

בעלי קרוב לגיל 40, בן צעיר במשפחתו (יש לו עוד שני אחים, אח נשוי עם ילדים ואחות לא נשואה, והוריו בני 74 אך פעילים. לאורך כל הדרך אנחנו נסענו כמעט כל שבוע למשפחתו של בעלי שגרה כ 40 דקות מאיתנו.. במפגשים אלו בעלי טוען כל הזמן שחשוב להוריו לראות את הבנות, אך הם סובבים סביב האוכל ושיחות על עצמם וכמעט שלא מתייחסים לבנות. בנוסף הם לא מגיעים אלינו כמעט בכלל, ואם כן זה רק לעתים רחוקות לאחר שהזמנו אותם ולארוחה..

לאחרונה מאז שהייתי בהריון ולאחר הלידה, בלחץ שלי החלטנו לנסוע לשם רק פעם בשבועיים כשמתאפשר, ואני כל הזמן אומרת לו שיגיש להם גם לבוא יותר אלינו. אך הם לא באים ולא עוזרים עם הבנות בכלל.

השבוע הוריו הזמינו אותנו למסעדה מרוחקת מאיתנו, בהתחלה שאלו מה מתאים לנו שישי או שבת ולאחר שאמרתי שישי , הודיעו שהם מוזמנים לחברים בשישי ודחו זאת לשבת, במשך השבוע אמרתי לבעלי מספר פעמים שבשבת יש לנו משהו אחר ושאני מעדיפה שישי ושהוא יכול גם להגיד להם להתחשב בנו ולקבוע ארוחות במקומות יותר קרובים אלינו. אך הוא אמר שכבר הזמינו.

כיוון שהיו בינינו עניינים נוספים, כני החלטתי שאני לא נוסעת, והוא התעקש לנסוע לבד עם הבנות, ולבסוף נסע עם הבת הגדולה.

ההורים של בעלי מאד אגואיסטים, לא עושים מאמץ להתקרב לבנות, ויודעים כל הזמן לשים את הצרכים והרצונות שלהם, ולא מייחסים חשיבות לצרכים שלנו. לי מאד קשה עם זה. בעלי מקבל את זה בצורה עיוורת מכיוון שכך כנראה גדל מבלי שיראו את הצרכים שלו.

אמרתי לו שהוא צריך להבהיר להם שכרגע הוא נשוי ויש לו שתי ילדות קטנות, ושהעבודה על הקשר צריכה ללהיט הדדית. ושיראו גם את הצרכים שלו..

כי אם אנחנו היינו מזמינים אותם למסעדה באיזור שלנו או קצת יותר רחוק י שנם עשו כנראה שלא היו מגיעים..

לי יש קשר פתוח עם הורי ואין לי בעיה להגיד להם את הדברים שאני מרגישה לטוב ולרע, והם גם עוזרים הרבה עם הבנות. קשה לי עם חוסר הפתיחות בצד השני.. שמשפיעה גם על הקשר שלנו.

מור יקרה,
זה אכן לא הוגן שהם אגוצנטרים, שהם לא מתחשבים בקשיים שלכם, ורוצים שדברים ילכו בדרכם מבלי להתחשב בלחצים אחרים שיכולים להיות עליכם. זה באמת לא הוגן. אבל הם עושים זאת כי הם אגוצנטרים, כי הם לא מתחשבים בקשיים שלכם, וכי הם רוצים שדברים ילכו בדרכם מבלי להתחשב בלחצים אחרים שיכולים לפעול עליהם. הם עושים זאת כי ככה הם, וכי הם שונים מהורייך, וכי הדיאלוג שבינם לבין בן זוגך הוא אחר מאשר הדיאלוג הפורה והמפרה והקשוב יותר שיש בינך לבין הורייך. אני שמח שיש לך את זה מהורייך, ואני מניח שבן זוגך מקבל את הוריו ואת הגחמות שלהם באופן טבעי יותר, ושלו עצמו אין בעיה בלהתאים את עצמו אליהם. וגם זה מתסכל, אין לי ספק בכך.והשאלה היא איך מתמודדים עם זה שהם אחרת, ואגוצנטרים, ולא מתחשבים בקשיים שלכם, ורוצים שדברים יעשו בדרכם מבלי להתחשב בלחצים אפשריים עליכם. אחד הדברים שהצלחת לעשות בחוכמה הוא שכאשר זה מוגזם, נתת לבן זוגך לעשות את מה שהוא מבין, ואת עשית את מה שאת מבינה. אם תצליחו שניכם לעשות זאת מבלי לריב בדרך, פתרתם חלק גדול מהבעיה. אם תצליחו לחשוב לא מה צריך, אלא איך מתמודדים הכי טוב עם מה שישומבלי לפגום ביחסים שביניכם, יהיה לכם קל יותר. זה נכון ששניכם צריכים להרגיש את זה. כלומר, שגם הוא לא יחשוב יותר מדי על מה את "צריכה" לעשות, אלא איך מפשרים בין צרכים, אבל אני לא מדבר איתו. דברי איתו את, ונסו לעשות זאת באמת בהתאמה לצרכים ולא לרגשות של טינה או אכזבה. כי זו הדרך הנכונה להתמודד עם מצבים שאינם בהכרח פשוטים, ושאינכם רואים אותם עין בעין. אפשר לפתור אותם, וזה רק תלוי איך משנים את הציפיות ביחס למה שיש.