הוא מעשן: מה זה אומר על מערכת יחסים?

שלום,
אני ובן זוגי יוצאים שנה יחד. אני גרה אצלו. לפני שנכנסנו לזוגיות הצבתי לו שאני לא מתכוונת לצאת עם אדם שמעשן. (הוא היה מעשן קצת לפני זה). הוא נענה בחיוב. לאחר שנכנסנו לקשר שמתי לב כי היה לו ריח של סגריות מהפה ומיד ימין. שאלתי אותו לא פעם אחת..אתה מעשן? אני לא אכעס אם תגיד לי. תמיד ענה לא. הייתי מוצאת אצלו ברכב כל פעם מצית אחרת והוא היה מתרץ בכך שלטענתו כל המצתים שנמצאו לא שלו. לפני חודש מצאתי אצלו ברכב קבלות של תחנות דלק בהן כתוב שהוא אכן קונה סגריות. פניתי אליו שוב ולמרות כל זה הוא עוד התעקש שהוא לא מעשן. חשוב לי לציין כי אחרי ריבים ארוכים בכל אחד מהנושאים, הוא היה מודה בסופו של דבר ומבטיח שוב ושוב כי הוא לא יעשה זאת.היום, עדיין יש לו לפעמים ריח. אין לי איך לתפוס אותו על זה והוא שוב אומר אני לא מעשן. מה לעשות? להאמין? אני חושבת שהוא פשוט לומד מהנפילה הקודמת.

חסויה יקרה,
אני לא מתכוון להיות שופט בשאלה אם הוא באמת מעשן או לא. את צריכה להחליט מה נכון. אבל התשובה שאתן לך יוצאת מתוך הנחה שהוא כן מעשן (כי אם לא, יש לך בעיקר בעיה עם עצמך, נכון?). וחבל שלא כתבת את גילכם.אם הוא מעשן, זה אומר שהוא מסתיר זאת במשך תקופה ארוכה. האם זה אומר שהוא מסתיר ממך גם דברים אחרים? - לא בהכרח. אבל זה אומר לך שהוא יכול. אלא שבינינו, רבים מאיתנו יכולים להסתיר דברים מסויימים מפני בן/בת זוג, אם הם חוששים שזה יעורר מהומות וויכוחים. אבל הוא גם אומר לך בזה שהוא מאד רוצה אותך, ומוכן להתאמץ בשבילך עד כדי הסתרות והימנעויות מעישון לפחות בחלק נכבד של הזמן. את אולי נפגעת מכך שהוא לא מוכן להתאמץ עוד יותר, ולהפסיק בכלל, ואני מבין את זה. ואת בודאי נפגעת מהשקרים וההכחשות.האם את לא רוצה שהוא ייעשן כי העשן מפריע לך, או הריח? אחרי הכל, עד כמה שאני מבין ההפרעה הזו היתה נדירה. כך שאם זה רק זה, אפשר אולי להגיע להסכם שהוא יעשה זאת כל עוד את לא מרגישה את הריח והטעם, ושידאג לזה בכל דרך אפשרית. וכך לא יהיו שקרים וצורך בהסתרות. אם את לא רוצה בזה כדי שלא יחלה בסרטן, זה אולי סיפור אחר. אם את לא רוצה בזה רק כי הוא צריך לקיים הבטחות, גם זה סיפור אחר. ואם את לא רוצה בזה כי הבטחת לעצמך שאת לא תהיי בקשר עם גבר שמעשן, גם זה סיפור אחר. בדקי עם עצמך מה בדיוק הדבר שמפריע לך גם בעישון וגם בו.אם תהיי פתוחה לנהל איתו שיחה שבה לא תהיה האפשרות: "אם אתה מעשן אנחנו נפרדים", אלא "צריך לפתור את העניין", הוא יהיה פתוח יותר לשיחה גלויה, אם הוא אכן מעשן. אחרת, כשהוא מבין שהאפשרות של להיות גלוי איתך היא להיפרד, הוא ימשיך להסתיר. וכל זה בתנאי שהוא באמת מעשן. כי אם הוא לא, ואת מאשימה אותו, השיחה שלו אולי תהיה גלויה, אבל ללא תוחלת.

שלום,
תודה רבה על התגובה. אנחנו בני 21 ו-28.אני לא מעוניינת לצאת עם גבר מעשן גם כי אני חושבת שאין בסגריות שום דבר חיוני והריח ממש דוחה אותי. בנוסף, סבתי, הייתה דמות עיקרית ביותר וחשובה מאוד בחיי והיא נפטרה מסרטן שהלך והתפשט בגופה תוך שבועיים. סיפרתי לו את הסיפור והסברתי לו שעקב כך אני לא מעוניינת לצאת עם אחד שמעשן ובעתיד לחוות זאת בעם השנייה.

*היא הייתה מעשנת כבדה. מה שגרם להתפתחות הסרטן.

חסויה יקרה,
הבנתי. אז זה גם וגם. יש לך גם סיבות טובות לפחד, וגם דחיה מהטעם והריח. ואז נשאלת השאלה אם את מאמינה לו או לא. עושה רושם שאת לא מאמינה לו. תצטרכי לפעול לפי מה שאת מרגישה. כי גם לחיות איתו בתחושה שעובדים עליך זה קשה מאד, ולא ממש משנה לצורך העניין מה צודק ומה לא צודק. איכשהו הוא לא הצליח להעביר אליך את תחושת הביטחון שאת צריכה, והשאלה היא אם את יכולה להתמודד עם זה או לא. ואם תחשבי שזה פתיר בדרך אחרת, ועם יעוץ מקצועי, לכו ליעוץ זוגי. גם זו בחירה שלך.