הוא לא רצה אותך מספיק

חבר שלי נפרד ממני לפני כמעט 3 חודשים. אנחנו כבר חודש לא מדברים. הוא רצה שנשמור על קשר וניסיתי בהתחלה וראיתי שזה כל פעם מחזיר אותי אחורה אז ביקשתי שנתנתק קצת והוא הבין. אמר "אולי זה באמת טוב לראות איך זה להיפרד ממש ומה זה יעשה".. אני מאוד מתגעגעת אליו והוא באמת חסר לי. (זה לא קשר רציני ראשון ולא האהבה הכי גדולה שלי אז אני באמת לא עיוורת). יודעת שהקשר הזה דורש עבודה. הוא נפרד ממני כדי "לראות מה עוד יש בחוץ"... בלי סיבה. לא אמר לי למה, לא ניסה שנפתור יחד. יש לציין שיומיים לפני הפרידה חזרנו מחופשה ממש נחמדה .. היינו יחד שנה וחצי. עם החברים הסתדרתי, עם המשפחה גם-מאוד. הם היו בטוחים שזה לתמיד. כולם היו. רק הוא- לא. הוא באמת חסר לי. אני יודעת שאם אני רוצה אני יכולה להתגבר. זו לא הבעיה. יודעת שתבוא אהבה חדשה. גם בינתיים לא חסרים מחזרים וגם אנשים שאני נמשכת אליהם ויכולים להיות בני-זוג פוטנציאלים. ישנם כל כך הרבה סיפורי חרטה של אנשים שנטשו ועכשיו מתחרטים ומי שהם עזבו לא מוכן לקבל אותם חזרה. אני לא רוצה שזה יהיה ככה. מצד שני אני חייבת להתקדם. אני רוצה שהוא יבין שהקשר שלנו היה טוב!! גם לא נפרדנו כי הוא לא אהב יותר או לא נמשך יותר. הוא פשוט.. נפרד. רוצה "להתפרפר". יש לציין שהוא כבר באמצע+ שנות ה-20 לחייו.עכשיו שאלתי היא- האם כדאי שאצור איתו קשר? או לעזוב את זה ובמידה ויתחרט הוא כבר ידבר איתי? או אולי בשיחה איתי אוכל להאיר את עיניו שכל דבר ניתן לפתור (לא היו לנו ריבים מהותיים או חילוקי דעות.. חלקנו השקפת עולם מאוד דומה ובגלל זה כל כך חבל לי).. :-\תודה :(

הודיה יקרה,
ראי... קשה לדעת מה בדיוק עובר עליו, ויתכן שהוא מספר לך הכל, ואולי לא בדיוק. אלא שעד כמה שלא נעים להודות בכך, מה שזה לא יהיה, אומר שהוא לא רצה אותך מספיק. לא מספיק כדי לוותר על התפרפרויות, ולא מספיק כדי להחליט שאת הדבר החשוב לו ביותר בעולם, ושהוא לא מוכן לוותר עלייך. הוא היה מוכן ועודנו מוכן לוותר עלייך.ראי גם תשובות שלי לדנה (שזכתה והוא חזר), 5 פניות למטה, ולכותבת, 4 פניות מתחתיה, הנמצאת במצבך בדיוק, ולירח – פנייה מעלייך שלא יודעת אם הוא חזר. ואז – דאגי לעצמך.