הוא אומר 'זה אני' - מה זה אומר?

ד"ר חסון שלום,
אני וחבר שלי יחד כבר כ4 חדשים. לפני שהתחלנו לצאת היינו ידידים מאד טובים 5 שנים. יש בינינו הפרש גילאים די גדול, (22, 30) אבל כשהיינו ידידים זה מעולם לא הפריע. אני מאד אוהבת אותו, ויודעת שגם הוא מאד אוהב אותי, אבל איכשהוא אני עדיין מרגישה שלא טוב לי. לפעמים אני מרגישה שאני לא נמצאת במקום ראשון בסדר העדיפויות שלו, למרות שבעיני זה אמור להיות ככה. כך יוצא שאנחנו יכולים להיפגש רק פעם בשבוע, כשחצי ממנו הוא יעדיף לעשות דברים אחרים כמו למשל לראות כדורגל עם חברים שלו, וכו. הוא אומר לי כל הזמן שהוא מאד אוהב אותי, ואני גם יודעת שהוא מתכוון לזה, אבל איכשהוא אני לא מרגישה את זה בפועל. אני מרגישה ריחוק פיזי בינינו, הוא כמעט ולא מחבק/ מנשק או מפגין חיבה, במיוחד כשאנחנו לבד ( אם אנחנו עם חברים שלו אז הוא יראה יותר) ורק כשאנחנו במיטה אפשר להרגיש ממנו יותר חום פיזי. (גם במיטה אגב, הוא לא ישקיע במשחק מקדים אלא בד"כ ירצה לגשת לעניין) כשניסיתי לאמר לו מה אני מרגישה (והוא אדם מאד רציונאלי במיוחד לעומתי שאני מאד אמוציונאלית) הוא אמר שזה מי שהוא, הוא לא הטיפוס שמחבק כל היום וכו וכו למרות שבהתחלה כשהתחלנו לצאת זה כן היה ככה והוא ידע להראות חום ואהבה טוב מאד. אני מנסה להבין מה הבעייה, כי אני יודעת שהוא מאד אוהב אבל זה מאד מפריע לי כי זה גורם לי להרגיש דחויה ולא אהובה במיוחד, ולא משנה כמה פעמים הוא יאמר לי שהוא אוהב אותי.כל אלו שיצאתי איתם בעבר ממש לא התנהגו ככה, אבל זה לא היה אכפת לי כי לא באמת אהבתי אותם, ודווקא אותו שאני מאד אוהבת , וזה מתסכל. לפעמים אני מרגישה שאנחנו נמצאים בזוגיות מיובשת של 10 שנים ( בגלל ההתנהגות שלו וגם כי אנחנו מכירים שנים) כשבעצם אנחנו זוג די טרי, וזה מבאס אותי כי אני חושבת מה יהיה עוד שנתיים, נגיד???? אם ככה זה נראה עכשיו...מה יכולה להיות הסיבה, ומה אפשר לעשות???תודה רבה מראש!!!!

מתוסכלת יקרה,
שתביני, שכאשר הוא אומר "זה אני", הוא מתכוון לכך שהוא אגוצנטרי יותר, כלומר, ממוקד יותר בצרכים שלו מאשר בצרכים שלך, ושהוא לא מתכוון לשנות את זה. אלא שבמקביל, אם תתני לו את הניסוח הזה, הוא לא יודה בו. הוא יסכים לסממנים החיצוניים, שהוא לא איש שזקוק למגע, ושהוא לא איש של משחק מקדים, וכן הלאה. אבל לא יסכים למשתמע מזה, והוא שהוא פחות קשוב לצרכים שלך. את המסר הזה את צריכה להעביר אליו.זה לא יילך בבת אחת, ואל תנסי לשנות זאת בבת אחת, כי תגיעי לעימותים, לויכוחים, להתנגדות, והוא יפסיק לזוז מעמדתו מאותה נקודה ואילך. אבל שימי לב: כשאת אומרת לו מה את מרגישה, אני לא בטוח מה בדיוק את אומרת. אם את אומרת לו שאת כועסת, או אומרת לו שאת מאוכזבת ממנו או ממעשיו, או אומרת לו שהוא לא בסדר ושהצרכים שלך אחרים, הוא יראה בזה ביקורת. ומכאן האמירה שלו המכוונת לסגור אותך: "זה מה שאני." ואם הוא מבין שאת אוהבת אותו ורוצה להישאר איתו, הוא יוכל להרשות לעצמו את האמירה הזו ביותר קלות ובטחון שתקבלי את זה. או לפחות קל לו יותר להאמין בכך. לעומת זאת, אם תגידי לו מה את צריכה, למשל במיטה, ותגידי לו: רגע, עוד לא. ותוליכי את היד שלו להראות לו מה טוב לך, יש סיכוי טוב יותר שהוא ילך איתך מאשר אם תבואי אליו בטענות שהוא חושב על עצמו בלבד. באותה מידה, אם יש ביניכם ריחוק פיזי כאשר אתם לבד, וזה חסר לך, תתכרבלי אצלו. למדי אותו בהדרגה לאהוב את זה. לא בבת אחת, ולא המון, אלא בהדרגה. הניחי את היד שלו בידך, על הירך או על הכתף שלך. כלומר, אל תפחדי ליצור את המגע שהיית רוצה שהוא יעשה. הוא ילמד שזה עושה לך טוב, ועם הזמן יש סיכוי טוב שהוא יתחיל להיות קשוב לצרכים שלך וייזום זאת בעצמו. אבל את צריכה סבלנות, ואולי לקחת בחשבון שלא תגיעי למינון שאת היית רוצה, מחד, ושלא הכל יהיה ביוזמתו, מאידך. בהחלט סביר שאם תהיי סבלנית, ההתקדמות שהוא יעשה בעניין זה תספיק לך. אבל אם את יודעת מראש שלא תוכלי להשלים עם פשרות בכיוון הזה, חבל על הזמן, וחפשי בן זוג אחר.