הבעל ישן בנפרד: מה עושים?

שלום רב,
אני בת 26 בעלי בן 33 ילדתי בן לפני פחות מחודשיים . אנחנו נשואים כשנה וחצי.
בעלי תמך בי בלידה ובאמת היה שם בשבילי. אך יומיים לאחר שחזרנו הביתה פחדתי שהוא יקום עייף לעבודה אז הצעתי לו לעבור לישון בחדר הסמוך. עד היום הוא יישן בחדר הסמוך... שבועיים מתוך הזמן הזה היה לו כאב גרון והוא היה משתעל ופחד להדביק את הילד.
אני מאוד פגועה מכל הנושא הזה. ביקשתי ממנו פעמים רבות שיחזור לחדר כמובן שהוא לא יצטרך לקום לילד אני אטפל בו. אך הוא עדיין מסרב.
הוא טוען שמאחר והוא צריך לקום ברבע לשש בבוקר עדיף שישן בלילה רצוף וגם זה שיש לו לימודים זה עוד משהו שבגללו הוא לא יכול לישון איתנו כי הוא צריך להיות מרוכז.

התינוק ישן בלילה בין שעתיים וחצי לשלוש שעות . המצב ממש מעיק אני אומרת לו שזה פוגע ושאני צריכה אותו איתי אך הוא עדיין מסרב. וטוען שאני קרציה
אשמח לעצה.

מאיה יקרה,
על פניו, לפחות לפי מה שכתבת, אז כן. הוא כנראה קצת אגואיסט. אבל אני מתרשם שאת חושבת שיש כאן יותר מאשר רק הצורך בשינה שקטה. אחרת הרי לא היית נפגעת מכך. את צריכה לדעת שהוא עדיין רואה בך בת זוג מושכת שהוא רוצה בקירבתה, וכשהוא מעדיף את השינה על קירבתך, זה חסר לך. אולי כדאי לך ללכת לישון איתו מדי פעם בסלון, עם דלת פתוחה. לפחות לחצי לילה.אני יודע שאת זקוקה להרגיש שהוא חושק בך, רוצה אותך ואוהב אותך למרות שעכשיו את אמא, ומניקה, ולמרות שהגוף לא חזר לגמרי לקדמותו. באופן כזה או אחר, את יכולה לומר לו שזה חשוב לך, בין אם אתם ישנים ביחד או לא, אלא שהשינה ביחד היא סימן, עבורך. אם הוא רוצה, שייתן לך סימנים אחרים טובים מספיק, אבל שלא יתרחק. זה מאיים. ונסי לקרב אותו גם דרך הקירבה אל הבן שלכם. אולי גם זה קשה לו, ואולי באמת קשה לו לראות את הקירבה שלך עם הבן שלכם, כי הוא מרגיש שאין לו מקום. אולי גם לך יש תפקיד כרגע להראות לו שאת חושבת עליו וחושקת בו, כדי שלא ירצה להתרחק. - ואני מעלה אפשרויות למחשבה עבורך לדברים שאולי את יכולה לעשות.