הבנה ותמיכה בזוגיות: טיפים לנועה

אני וחבר שלי כבר שלוש שנים ביחד, שנינו מהצפון אבל שוכרים דירה במרכז. חבר שלי הוא בן יחיד להורים מבוגרים וגרושים. בשנה האחרונה התגלה אצל אביו סרטן ומאז הוא מבקר המון בביתו, משקיע המון מבחינה כספית ומבחינת זמן בבית שלו, ואני מרגישה מהצד קצת מוזנחת מכל העניין. אני מבינה שהוא עובר חוויה מאוד קשה אבל גם לי קשה להיות הרבה לבד בבית, ולהרגיש שולית בחיים שלו. בנוסף מאוד מפריע לי שהוא די מתקמצן עלי ורוצה שנתחלק בהכל, וכל פעם שאני מבקשת שיסיע אותי לאנשהו (אין לי ביטוח על האוטו שלו) הוא ממש מתלונן וגורם לי להרגיש רע, אבל כאשר מדובר במשפחתו גם לפני המחלה של אביו הוא מאוד מסור ונותן הכל בכיף. האם הבעיה היא בי? אני תלותית מדי? או שיש על מה לדבר איתו? כרגע אני די חוששת להגיד משהו בגלל המצב הרגיש.

נועה יקרה,
מן הסתם, ממש כשם שהוא משקיע המון זמן בביקורים אצל הוריו, וזה יוצא על חשבונך, כך גם כאשר הוא גם משקיע בהם כלכלית. בודאי שזה יוצא על חשבונך, אם הוא משקיע שם והיכולת שלו מוגבלת.את צודקת. המצב שלו מאד רגיש, וכל אמירה שלך תיראה אגואיסטית ואגוצנטרית. מצד שני, ככל שתהיי אמפתית כלפיו, וככל שתגלי הבנה ותמיכה בו, כולל הבנה כאשר קשה לו לסייע לך, כך גם תקבלי ממנו הערכה בהמשך. אבל בין לבין, חשוב שתמצאי זמן לבילויים משותפים,שאת תזמי(כי הראש שלו במקום אחר), כך שלא תאבדו זה את זו, אלא להיפך, כדי שתוכלו להתחבר יותר, וכדי שיעריך אותך על זה שלפחות יש לו מישהי "שפויה" לידו שמספקת לו משהו מהחיים הנורמליים. נראה לי שזו הדרך הטובה ביותר להגיע להבטיח את הזוגיות איתו בהמשך, ולהפוך אותה גם טובה יותר כאשר העניינים יהיו טובים יותר. והרי כל החיים לפניכם, ולא רק החודש הקרוב.