הבן מתקשה לקבל את האם החדשה

שלום
דר׳ אורן,
אני נשואה 30 שנה ואם לשלושה ילדים בוגרים . הצעיר ביניהם חייל. קיבלתי החלטה להתגרש מבעלי בשל היותו אדם עצבני עם התפרצויות זעם קשות המלוות בקללות וצעקות משפילות. הייתי בטיפול אצל מטפל , לרוב לבדי, כיוון שבעלי סירב ללכת בטענה שאצלי הבעיה, ובעקבות הטיפול הגעתי למסקנה שיותר נכון לי לחיות בלעדיו. רוב ימי איתו היו קשים ורצופי משברים ופשוט הייתי עצובה ולא מסופקת. הבעיה שבגינה אני פונה אליך היא, שבני מסרב לחיות איתי בדירה ששכרתי , נמנע מלבקר אותי ואני מתראה איתו מחוץ לדירתי. מאוד קשה לי ההתנתקות הפיזית מבני. אני אוהבת אותו אהבת נפש וקשורה אליו בכל נימי נפשי. איך אני גורמת לו להבין אותי ולשמור איתי על קשר רציף יותר? אני יודעת שגם הוא סובל מהתפרצויות הזעם והשתלטנות של בעלי וגם לו קשה. אני משתדלת להימנע מאוד מלהכפיש את בעלי בפני הילדים ולכן לא בטוחה עד כמה הם יודעים על החיים הקשים שהיו לי במחיצתו. אני כבר חודשיים מחוץ לבית ומאוד קשה לי הלבד, אך קשה יותר זה הריחוק מבני. אגב, עם בנותי הקשר טוב והן לא נותנות לי תחושה של שיפוט או האשמה על הצעד הדרמטי שעשיתי. אנא, תשובתך.
תודה מקרב לב
רותי

רותי יקרה,
את פונה בשאלה מאד לא פשוטה. את רוצה שהבן שלך יבין אותך, אבל גם לא רוצה לחשוף את כל סיבותייך לגרושים. למענו. התוצאה של זה היא מה שאת רואה - שקשה לו לקבל את זה, וגם מה שאת עדיין לא רואה - שייקח לו זמן לקבל אותך, האמא החדשה שלו, כפי שאת היום. את לא רוצה שייקח צד, וזה מובן - כי הוא זה שיסבול מכך, אבל גם בלי שתרצי, הוא לקח צד. וזה קשה.אני לא יודע כמה זמן ייקח לו. אולי חודשים, ואולי שנים. וסביר מאד שהקשר הטוב שלך עם הבנות יעזור לו, אבל אולי לא מיידית, והרבה תלוי בקירבתו אליהן, ואולי גם בנקודת המבט שלו, שהיא אולי שהבנים והבנות הם מחנה שונה ואחר, והוא נמצא "עם הבנים". יתכן אפילו, גם אם זו אמירה מורכבת, שהוא גם כועס עליך שדחפת אותו למחנה הלא נכון, כלומר, לזה של הבנים, אבל שאין לו ברירה, כי הוא בן, והוא צריך להיות במחנה של האבא, גם אם הוא לבד שם וקשה לו. אבל מתישהו, ואולי כשיתבגר עוד ויתגמש עוד, יוכל להעריך את העובדה שאת לא משמיצה את אביו, ולא מסיתה אותו כנגדו. היום, יתכן שאם תנסי להסביר לו, הוא יבין זאת לא נכון.לפני כמה שנים היתה לי פינה ברדיו 'קול הים האדום', של אילת. את אחת הפגישות הקדשתי לשאלה הכואבת: 'את מי אתה אוהב יותר, את אבא או את אמא?', ולמקומות שבהם אנחנו נדרשים לענות על השאלה הזו, לפעמים באופן כפוי.הקשיבי כאן בבקשה את ההקלטה מתאריך 29 בספטמבר, 2009, אולי היא תחזק אותך.