האם הוא רוצה ילדים? מה לעשות?

פגשתי לפני מס' שנים בחור הולנדי, התאהבנו ולפני כשנתיים וחצי עברתי לגור עימו בהולנד. עזבתי חברים, משפחה, עסק משגשג - אך הייתי ואני עדיין שלמה עם החלטתי ואני מאוד אוהבת את בן זוגי.הבעיה היא שאני מרגישה תקועה. מאחר והוא עוד לא מוכן להתמסד, אני לא מרגישה שאני יכולה באמת להתחיל את חיי בהולנד. המחשבה שלי היא לפתוח עסק עצמאי ועד שלא יהיה לי את הבטחון בזוגיות, אני חוששת להתחיל בעסק כזה (אם חלילה ניפרד, אין סיכוי שאשאר בהולנד).בעיה נוספת היא שהוא לא בטוח שהוא רוצה להביא ילדים לעולם (בכלל, לאו דווקא איתי) ובשבילי החלום הגדול ביותר הוא להפוך ברבות הימים לאימא. קשה לי לחשוב על מצב בו לא אביא ילדים לעולם, אך מנגד אני גם לא יכולה לתאר את החיים בלעדיו.(יש לציין שאני בת 32 והוא בן 36).מלבד אי הסכמה וריבים פה ושם (בגדר הנורמה), הקשר שלנו נפלא מכל הבחינות ושוררת ביננו אהבה גדולה. אני כל הזמן חיה בתקווה שיגיע היום בו הוא ירגיש מוכן למסד את הקשר וכי גם עניין הילדים יבוא עם הזמן...יחד עם זאת, אני תוהה לפעמים אם אני לא משלה את עצמי שהדברים ישתנו אי פעם, הן מבחינת מיסוד הקשר ויותר מזה בשאלת הילדים, כל זאת בשעה שחיי למעשה נמצאים על "הולד".אשמח לשמוע דעתך

ענת יקרה,
אולי את משלה את עצמך ואולי לא. אבל הדרך לדעת זאת היא לדבר איתו. את אומרת שהוא לא בטוח שהוא רוצה להביא ילדים לעולם. מה זאת אומרת "לא בטוח"? האם לא בטוח אומר שהוא עוד לא החליט, או שאולי זה אומר שהוא לא החליט אם לעשות את זה איתך, או שהוא מעדיף שלא לומר לך שהוא באמת לא רוצה ולא ירצה, כדי שתמשיכי להיות איתו עד כמה שהוא יכול למשוך את זה, ואולי מתוך תקווה ואשליה משלו, שאולי את היא זו שתתעייף קודם?אם זה חשוב לך, הגיע הזמן אולי שתתחילי לדעת, כלומר, שתדברו על זה באופן ברור יותר. תקווה זה לא דבר מספק. אם את חשובה לו, הוא צריך להבין גם שהדרך לעשות אותך מאושרת עוברת דרך ילדים. זה מה שאת צריכה להעביר לו. ואז השאלה היא אם הוא מוכן לעשות את זה למענך, או לא. לא למען הילדים, ולא למען סדר עולמי, ולא לצורך מניעת פיצוץ אוכלוסין, ולא למען הצלת העולם, אלא למען האושר הפרטי והאישי שלך. וזו השאלה שאת צריכה להציג לפניו, ולקבל תשובה. גם אם לא מיידית, אז בפרק זמן סביר, שיתאים לך, ועם לוח זמנים מוגדר, ותסבירי לו למה את צריכה לוח זמנים מוגדר.והנה, שמעת את דעתי.