האם ללדת עוד ילד? החלטה קשה

שלום
וברכה,
פרשת דרכים לפניי וקבלת החלטה קשה ומשמעותית.
בת 35 גרושה פלוס 2
בן זוגי חצי שנה בן 31
בטוב היה טוב
כשהיה קושי הוא היה מתרחק ואומר שלא רוצה יותר וחוסם אותי
החזרתי אותו בכל שלשות הפעמים שזה קרה והוא פיאש את זה שלא ויתרתי עליו וזה עשה לו טוב
עשיתי זאת כי זה הסתיים בצורה ללא שיח נשארו קצוות
ועכשיו
..גיליתי הריון!!!!
הוא רוצה את הילד ורוצה שניהיה יחד
אני חוששת
1. אם יתנהג ככה שוב
2. לוותר על החופש שלי התגרשתי לפניי שנה וישר הכרתי אותו
3. לחזור לטפל בתינוק בעוד יכולה לסכוא בסטה ולגדל את השניים שלי וזהו
4. אני בת 36 והשעןן מתקתק לאישה לא יודעת כמה כוכל להביא לו ואם אפיל מי יודע מתי יקרה שוב אם ארצה בכלל
5. אני טוהבת טותו אך עדיין אין לי ביטחון בקשר הזה כי אני נכנסת למקום זר
יש לי שבוע להחליט
האם להפיל בכדורים
או לבנות איתו חיי משפחה ולקבל טת התינוק
אני נגד הפלות ויש לי מועקה הלב אני שבןע ממש מורגם כך שאם הייתי מוכנה להפלה זה אק בכדורים.
הוא אמר לי שאם אפיל בטח כבר אני והוא נפרד כי לט יודע מפאת גילי אם אוכל לעשות לו ילדים או טם ארצה כי עכשיו איני סגורה על זה.

אמונה יקרה,
צר לי שהגעתי אל הפנייה שלך יומיים לאחר שנשלחה, כשאת בלחץ זמן שכזה. החלטות שכאלה, בלחץ זמן שכזה הן קשות מאד. כי את בעצם שואלת שאלה כפולה: האם אני רוצה עוד ילד, כשיש לך כבר שניים? האם אני רוצה את הקשר איתו, כשהוא איש לא פשוט, ושאני צריכה להילחם על הקשר, לפחות מדי פעם, כי הוא "יודע" לסגת ממנו כאשר קשה לו, עד כדי כך שהוא אפילו חוסם איתך כל שיחה?אני חושב שהכי נכון לך כרגע לחשוב על השאלה אם את מוכנה לגדל עוד ילד כאשר את לבד. שזה אומר – שכנראה תהיה מעורבות שלו, כאבא, אבל מעורבות לא בטוחה במידה שלה. אולי תחיו ביחד, אבל בהחלט יתכן שאולי גם לא. ואם לא תחיו ביחד, יתכן שמדי פעם הוא ייסוג, אולי גם מהיחסים איתו, כי היחסים איתו, בעיקר כאשר הילד צעיר, כרוכים יהיו מדי פעם בעימות איתך, כאשר הצרכים שלכם יתנגשו, וכאשר הילד יגדל – הם עלולים להתנגש בצרכים של הילד, והוא אולי יבטא זאת בהתרחקות ממנו, כפי שהוא עושה איתך.את לא יכולה לדעת או לנחש לאן זה יילך, אלא על פי ההתנהגות שלו עד כה. לכן, בתנאים הנוכחיים, את צריכה קודם כל לשאול את עצמך אם תרגישי מספיק טוב באמהות שלישית לבדך. אם לא – לא בטוח שאפשר לסמוך עליו.האם זה אומר שאת והילדים הנוכחיים שלך יסבלו אם הקשר עם האיש הזה יהיה לא יציב או ייגמר? – לא יודע. אבל את צריכה לקחת את האפשרות שהקשר הזה באמת יהיה לא יציב או ייגמר בסיכוי די גבוה. ולו רק כי כך זה היה עד עכשיו. אולי הוא ירגיש מחוייב יותר עכשיו, מה שנשמע הגיוני, השאלה היא רק אם הוא יכול. את מכירה אותו הרבה יותר טוב ממני, ואת היא זו שצריכה להחליט, לכן.

תודה על דברייך.
נראה שקיבלתי החלטה עם כל הכאב.
יש דפוס איתו שלא נותן לי ביטחון ורומס את נשמתי.
מצד 1 מרעיף אהבה , מילים וכו...
אתמול אמרתי לו שיש משהו שלא ככ אוהבת בהתנהחות שלו נעלם וכששלחתי סמס ירד עליי והעיף אותי ואמר שלא רוצה יותר.
לצערי חמש פעמים קרה שהיה טוב וכשאמרתי משהו שהטיל ספק בהתנהלות מסויימת שלו ניתק מחק חסם עד שאני מצליחה להחזיר אותו.
קיצוני? מטלטל את נשמתי כי יש מילים חזקות ותחושות וכיף ואז כלא היה אני כאין וכאפס ולא יכול לראות אותי.
עכשיו קרה שוב ואמר שלא רוצה את ההריון בעוד כל השבוע רק דיבר שרוצה שיתמוך שיהיה שם ועכשיו ההפך....וגם נהג בי בצורה קשה
מרגישה שאינו יציב רגשית

אמונה יקרה,
שינית את הכינוי, אולי בטעות. אני מניח שאת עדיין אמונה, שממשיכה את רצף ההתכתבות הקודם שלנו.את לגמרי צודקת. בחוסר היציבות הזה, לבנות על הורות משותפת ככזו שתיצור יציבות זה לא יהיה חכם. הסיכון גדול מדי. צר לי. לא כל התאהבות, עוצמתית ככל שתהיה מבחינה רגשית, גם מאפשרת זוגיות יציבה כפי שנדרש בהקמת משפחה.

היי
ההחלטה נעשתה וכשאני לבד:(
אני מרגישה שאני צריכה עזרה מקצועית
למרות התנהגותו
העזיבה של הספינה ברגעי אמת
התנודות
אני מרגישה מרומה
ריק לי
יש לי שאלות אליו
למה למה למה
ומחזיקה את עצמי לא לסמס לו

אמונה יקרה,
אולי כי הפסדת תחושה של משפחה. או יותר נכון את האשליה של משפחה שקיבלת, כאשר ניסיתי לדמיין את הצד הטוב של בעל ועוד שני ילדים משותפים. אבל בדיוק לכן את מרגישה מרומה. כי בעובדה, היות שאין בו יציבות, זה אכן לא היה אמיתי. רק התחושה שלך, בדמיון שלך של המשפחה העתידית, והמחשבה על מימוש החלום הזה כמשהו שאת באמת רוצה, אולי לא ארבעה ילדים, אולי אפילו לא שלושה, אבל תחושה של משפחה שהיתה יכולה להיות לך לו הייתם מביאים ילדים ביחד, ולו הוא היה בן זוג יציב וראוי, התחושה הזו היתה אמיתית. וברגע שויתרת עליו, וויתרת על הילד, ויתרת על תחושת המשפחה הזו. זה כואב. גם הויתור על הילד. ביחד, זה כואב עוד יותר. בגלל זה את מתפתה לסמס שוב, אבל בגלל שאת מבינה שזה לא אמיתי, את מחזיקה את עצמך.לגבי עזרה מקצועית – תני לעצמך עוד כמה ימים. לא פשוט לעבור את הטלטלות הרגשיות שעברת בחודש האחרון. אם את מרגישה שאת עדיין מעורערת, עדיין מבכה את האובדן, או את שניהם, אז אולי באמת כדאי שתחפשי לעצמך תמיכה מקצועית. לפחות לזמן מה, כמו לפחות חודש, כדי להתחזק.