האם להישאר או לעזוב: שיקולים לקראת החלטה

שלום
ד"ר השתדל נא לענות לי בצורה ממצה לפני שתפנה אותי ליעוץ.אתן את הרקע, נשואה פלוס שלושה הקטן בן 8 אני בת 35,בעלי בן 39 נשואים 15 שנה , בשביל לא להאריך מידי סביר שזה יראה קפרוטוקול קצרנות מבית משפט,תחילת נשואים בשנות העשרים, יציאה מבית פרמיטיבי שלי, שרק רצו שנתחתן, מבלי הכוונה, אך איני מאשימה כי בכל מקרה נראה כי אם היה לי את חכמת החיים של גיל שלושים פלוס אז , הכל היה אחרת.אתאר את הנשואים בנקודות:1 שעמום נוראי2 לא מצחיק לא משתטה לא מתבדח לא מפרגן לא מפתיע לא קונה מתנה לא מחמיא סקס לא הכי שבעולם3 שנים ראשונות יש ילדים קטנים ,אז יש באופן טבעי ,ומקובל עלי, עוצר הכל מתנהל לפי צרכיהם, 4 עם כל הקשיים וחיים כלכליים לא נוחים מגיעמשבר נוסף שאליו הייתי רוצה שתתן את משקלך הרב, מאחר ומכאן יכולה להיות בעייתי הרציניתשהיא מחלה שנגרמה לי עקב לידת בני ספור של קרישי דם בורידים העמוקים שהשלכותיהם כאבים ברגל ,קושי בעמידה ממושכת, וורידים ונימים ברגל, אני מציינת זאת כי בסוף השאלה בעצם תהיה האם הבעייה הזו שגורמ ת לי חוסר בטחון טוטלי , לגבי גירושים, לציין שאני נראת מעולה יפה חמודה וצעירה עם גוף טוב אך המחלה אני משוכנעת ב 100 אחוז שהיא שגורמת לי לחשוב שאף אחד לא ירצה אותי אחר כך ועוד עם תוספת שלושה ילדים. שיהיו בריאים.אלו הם תכונותיו הטובות1 בא הבייתה ישר מהעבודה2 אוהב את הילדים3 בודאות לא בוגד4 אולי הטפוס שאם נתבגר ביחד הוא אולי ידאג לי האולי הוא כי אין לדעת בודאותמה שחשוב לציין מה שלא הזכרתי לא קיים אצל בעלי כמו למשל אם הוא יהיה בבית הוא לא יעזור פיזית גם שהוא מבין שאני סובלת כאבים ברגל 24 שעותבעצם כל השאלה האם אחרים צודקים האם קיים הגיון שבשביל בעיות כפי שציינתי לא מתגרשים האם מסתכלים על כך שבעל לא בוגד לא אגואיסט ברמה של ללכת לבתי קפה וכלה דברים, איפה בעצם השקול צריך להיות.לציין הבטחון העצמי שואף לאפס, אני מהטפוסים שאם משהו לא בטוח אני לא הולכת עליו, גם תמיכה אין לי ואפילו לא חברה אחת, עם הכל אני מתמודדת לבד, ולסיום קשה לי בצורה מוטרפת לאהוב את עצמי מצד אחד אני חושבת שאני יפה וחמודה ומבשלת ומנקה ונוהגת ושוחה , ומרגשה שמחמצה את החיים בגלל שחליתי כאילו שהקב"ה הביא עלי את המחלה כדי שארגע ולא אחלום על שינוי כל שהוא ומה גם אולי אתה ד"ר מכיר את הביטויים של אנשים שאומרים גברים רק רוצים לזי...... וללכת ,סליחה על הבלגאן בכתיבהאשמח אם תבין מה רציתי ותענה לי בהקדםשבת שלום

חולמת יקרה,
לפי מכתבך, הכל נראה כאילו תלוי בך. יש לך בעל שרוצה אותך, הוא מתנהג כיאות, חוזר הביתה בזמן, אוהב להיות בבית, ומגבלותיו הן מגבלות אישיות במידה רבה – חוסר יכולת לתקשר ולפרגן, ולא מאהב דגול. ולולא המוגבלות שלך היית עוזבת ומחפשת פרק ב' (ולא ברור לי באמת עד כמה היא מגבילה את העשייה שלך, כי לפי דברייך ממילא את עושה את כל מה שצריך, כי הבעל אינו עוזר לך בבית).אלא שיש רמזים ברורים לכך שהסיפור מורכב בהרבה, אחרת בעלך לא היה פותח תיק גרושים ברבנות. מה שאומר שאי שביעות הרצון שלך משתקפת ביחסים שביניכם, ואולי גם אי שביעות הרצון שלו – שאותה לא הזכרת במילה. כלומר, החיים שלכם עכשיו, מבחינת השלווה הביתית והרוגע, רחוקים מלהיות טובים. זה צריך להיות שיקול משמעותי בהחלטות שלך. יכול גם להיות שבכלל ההחלטה תהיה שלו, אם תמשיכי לדחוף אותו החוצה בחוסר שביעות הרצון והתסכול שלך. גם את זה את צריכה לקחת בחשבון. בכל מקרה, אם תחליטי שאת מעדיפה להשאר בקשר הזה, תצטרכי לעשות זאת בלב שלם יותר מזה שאת מצויה בו עכשיו, אחרת לא ישתפר מצבכם, אלא, סביר להניח, אפילו יורע.ולגבי החשש שלך על ההשפעה של המגבלה הפיזית שלך על גברים, קשה לי לדעת מה לומר לך, כי איני יודע עד כמה היא מופגנת כלפי חוץ. קשה לי גם להעריך את המכלול, שהוא את על כל המרכיבים שלך, ההומור, החן והסקסיות שאת מדברת עליהם, ביחס למוגבלות הזו שלך. את יכולה לסמוך על זה שאם המוגבלות הזו אינה ניכרת כלפי חוץ, היא תשפיע מעט מאד. קחי גם בחשבון שאת כנראה גם מגזימה בחשיבות העניין, מתוך פחדים וחששות. וחבל שאת רואה בזה "עונש", ואולי את צריכה לבחון את עצמך כדי לראות מהו ה"חטא" שאת חושבת שאולי חטאת בו.

ד"ר יקרה
רשה לי לחדד את שאלותינכון לא הצגתי את חולשותי וחסרונותי, לא מאחר ואין לי אלא רציתי שתבין את בעייתי בקבלת החלטה, את השקלול של חסרונותי כל 15 שנות נישואי שמתי מול חסרונותיו, נכון גם לי קשה להבין מי אשם יותר אך בדברים מהותים שאשה מחכה מהם לגבר תהיה משוכנע שלא ראיתי ממנו, לא פיזי לא רוחני,הוא אדם סליחה שאני אומרת כי איני רוצה לפגוע בו, אך הוא אינו אם אפשר לתאר זאת לוגי, לא אדם שיש לו אפילו כוח לחשוב עם הראש, הוא רק זורם בים השגרה, לעולם לא השקיע בזוגיות, אני מחפשת את המילים, הוא רק ציין תמיד כמה יהיה רע,שאזהר שאחסוך שששששששאין לא כפי שציינתי מגרעות של שתייה וסמים לצורך ההסבר , אך הוא מצד שני מדכא משעמם אין לו שום"קסם לשוני" אגדיר זאת אין לי למי לחכות בלילה שיאמר לי שאוהב ומתגעגע שיבין אותי שיקשיב שיכבד שיעריך שהרי הוא יודע שבין תכונותי היותר טובות אני אמא שלוקחת ללב אני " חולה מדאגה לילדים, לא נהנתי מכלום בחיים איתו תמיד בטענה שאין כסף, אך ד"ר יקר אני שואלת הרי תמיד אפשר תאורטית להנות מכוס קפה בחוץ,והרי הוא בזבז סכומים הרבה פעמים שעולים על כמה כוסות קפה,לסיום הייתי שואלת שוב1 האם המחלה כפי שתארתי נכון היא כנראה לא נוראית כמו שתיארתי אבל ניסיתי לתאר כאבים ברגלים ישנם ימים קשים יותר , עם בלט ורידים מעט יחד עם זאת אני עושה הכל כולל הכל טפול בילדים , נקיון , בישול טעים וכד'2 האם אנשים צודקים בתאוריות שלהם כדלקמןאין בחוץ מה לחפשובעיות כפי שאני מתארת עיקרן פחותות מן הגירושין3 האם ד"ר וזו השאלה העיקרית האם שלא חיים בכיף ושמחת החיים שלי הלכה מזמן אני הבחורה שאוהבת לצחוק ולהנות ויתרתי בשנותי היפות שנות העשרים צריכה להמשיך גם כעת לוותר שמה לא יהיה לי פרק ב או יהיה לי יותר רעאנא ד"ר השתדל לענות לי הכאב מחסל לי כל חלקה טובהבכבוד רבוחג שבועות שמח

חולמת יקרה,
את רוצה שאגיד לך את העתיד, וזה בלתי אפשרי. אם את שואלת אם יש גברים פנויים? התשובה היא יש. אבל אם את שואלת אותי אם את, באופן אישי, תצליחי למצוא גבר שיגשים את חלומותייך טוב יותר, אשיב לך שאני לא יודע. זה הימור שתצטרכי לקחת, מבלי לדעת מה יקרה.אבל תרשי לי להציע לך אלטרנטיבה לדרך חשיבה: אם החיים בלי בעלך יהיו לך טובים יותר מהחיים איתו - לכי להיות לבדך. אם יגיע אחר-כך גבר אחר, שהחיים איתו יהיו טובים יותר מהחיים לבד - תהיי איתו, ואם הם יהיו איתו פחות טובים, השארי לבדך. כך תדעי שהמקום הגרוע ביותר שבו את יכולה להיות, הוא להיות לבד. אם טוב לך לבדך, לא יכול להיות שיהיה לך רע עם גבר, כי אם זה יקרה, תוכלי תמיד לשפר את מצבך על-ידי זה שתשובי להיות לבד. ועכשיו כל מה שאת צריכה הוא לתכנן "לבד" שיהיה טוב יותר מהנישואים שלך. אם לא תצליחי, אז אולי כדאי שתישארי היכן שאת היום.

ד"ר יקר
תודה מקרב לב, זה ממש מרגש לקבל סיוע מכם הרופאים בפורומים השונים.הרשה לי לסיום , לא הבנתי מה דעתך בעניין מחלה וגירושים, והאם הבנתי נכון שאין אדם בעולם, ואין יעוץ בעולם אשר יעזור לי בהחלטה האם להתגרש, שכן זהו הימור וזוהי הבעייה הבסיסית של כולם מה יהיה אחר כך, וזאת אין לדעת , בעניין הלבד אני חושבת שזוג גבר ואשה זה הדבר היפה ביותר אז בדברים מסויימים אולי יהיה לי טוב לבד, אבל מה עם הדבר היפה ביותר?שוב תודה

חולמת יקרה,
הבנת נכון. ההחלטות צריכות להיות שלך בלבד. ואין לי דעה "מקצועית" בעניין מחלה וגרושים. כי אז צריכה להיות לי דעה גם בעניין יופי וגרושים, וילדים וגרושים, ומשפחה מורחבת וגרושים ועוד כל מיני דברים שיכולים להשפיע, ולחלק יש ולחלק אין. עשי את השיקלול הכולל שלך, כאשר מחלה היא רק גורם אחד מכלל הגורמים שיכולים להשפיע על סיכוייך.ואין ספק שזוגיות טובה היא דבר נפלא, אבל אם הלבד שלך טוב, בטוח שלא תהיי בזוגיות רעה. וכרגע, ההחלטה שלך היא לא בין זוגיות רעה לזוגיות טובה, אלא בין זוגיות שיש לך, לבין להיות לבד. אם הלבד שלך רע מן הזוגיות שיש לך, ואת לא יכולה לשפר את הזוגיות שלך, שפרי את הלבד שלך עד שיהיה לך כדאי לצאת מהזוגיות.