האם לבטל את החתונה? עצות למרי

שלום
רציתי לפרט בעיה שאני מתחבטת בה כבר המון זמן אני נמצאת בצומת דרכים בחיי יש לי חבר כ6 שנים ואנחנו נישאים בעוד ארבעה חודשיםמערכת היחסים שלנו אף פעם לא זרמה על מיי מנוחות תמיד דרמות, פעמיים פרידה קצרה ,אני אמורה להיות עכשיו הכי שמחה לפני חתונה אך הספק מנקר בי ,כאילו יש בי קול פנימי שאומר לי החמצה החמצה החמצה .הרבה פעמים אני מרגישה כאילו שנינו מתקשרים באופן אחר לו יש מושג ברור לגבי איך שהוא רוצה שאשתו תהיה ואני באישיותי לא נכנסת לנישה הזאת לכן יש המון ויכוחים אני גם לא מרגישה משיכה מינית אני לא יודעת אם זה בגלל דימוי עצמי גופני נמוך שסיגלתי או שאני פשוט לא נמשכת אליו ואני מעדיפה להתעלם מהאופציה השניה .הוא מספק את כל צרכי הוא מרעיף עליי המון אהבה (וגם מספק את צרכי החומריים ותמיד מתלונן על כך ) נאלצתי לעזוב את מקום מגורי הוא גר בישוב מרוחק שאינו הומה אדם והוא לא מעריך את הוויתור הזהפרידה לפני חתונה זה צעד שנראה לי ענק מדי בכדי לעכל ולעשות ואני ממש אובדת עצות ברור לי שבגלל אופיי הזהיר אני אתחתן אחיה ברווחה ונוחות יחסית אך אפסיק לחוות תשוקה מגיל צעיר מאוד בכף המאזניים אני לא יודעת מה כבד יותר?מקווה שהייתי ברורה מספיק תודה רבה

מרי... אני במצבך שזה לא יאומן. בדיוק. ההבדל היחיד הוא שלי נכנס גם גבר חדש לחיים שמשגע אותי עוד יותר. החיים מטורפים. מקווה לטוב בשבילך. אני כתבתי אתמול. אם בא לך תציצי.

מרי יקרה,
רצוי מאד שתגיעי לחתונה שלך, או שלא תגיעי אליה, מתוך שלמות גדולה יותר מזו שבה את נמצאת היום. יש לך קושי בדימוי העצמי הגופני שלך, שזה יכול להיות פקטור שמשאיר אותך איתו, ואולי גם, כפי שכתבת, גם מדכא את המיניות שלך. את אולי לא נמשכת אליו. ואולי הדבר החשוב ביותר הוא שבן זוגך אינו מוכן להתגמש בזוגיות, ומוכן לתת לך צרכים חומריים (וגם על זה הוא מתלונן), אבל לא להתחשב בך כאשר הצרכים שלכם מנוגדים. ולכן, כשאת אומרת שהוא מרעיף עליך המון אהבה, אני איכשהו חושד שמדובר במילים, חיבוקים, נשיקות, אבל לא בויתורים על דברים שחשובים לו. האם אני צודק?הקושי העיקרי בפרידה לפני חתונה הוא המחוייבות כלפי אחרים, הרצון שלא לפגוע בו (והפגיעה בתדמית שלו אכן תהיה קשה יותר, ככל שמועד החתונה מתקרב), והחשש לתדמית שלך בעיני המשפחה/חברים שלך. וגם... החשש מפני עימות איתו כשהוא יציב לך את כל זה מול העיניים. אם את רוצה לעשות את זה, חפשי לעצמך קודם גיבוי. דברי עם ההורים שלך, או עם אחד מהם, אם הם קרובים לך מספיק, הסבירי שאת חושבת שאת עומדת לעשות צעד שגוי לחלוטין, שהיית חלשה עד עכשיו מנטלית, ולכן היית שם, ושאת חוששת מחיי אומללות אם תשארי שם. הגיבוי הזה יכול להועיל לך מאד אחר-כך. – זה, בתנאי שכך את מחליטה לעשות.אבל אם את באמת לא בטוחה, לכי לטיפול, זוגי או פרטי, כדי להציג את הדברים על השולחן, כדי להבהיר לעצמך את הדברים באופן ברור יותר, וכדי להחליט מה לעשות. ואם צריך ואפשר, בינתיים אולי לדחות את החתונה בכמה חודשים, כדי לאפשר לך חודשיים-שלושה של החלטה בראש נקי יותר. ולא, תצטרי להסתפק במסגרת הזמן שיש לך.