גבר שמחפש? ניתוח אפשרויות

היי, אני סטודנטית הגרה בחולון בת 26, התחלתי לצאת כחודש וחצי עם בחור מהאפליקציה שעובד וגר בתל אביב. התחלנו להתכתב והשיחה בהודעות דיי זרמה, הוא דיבר על מפגש אך לא הציע ולכן יזמתי מפגש מצדי, אני הגעתי לתא מהסיבה שאין לו אוטו. הדייט היה מאוד זורם וכיפי ( יש לציין שהוא לא ניסה שום דבר - גם לא נשיקה) דבר שהיה מאוד נוח לי, ובסוף הדייט סיפר שהיה לו מאוד כיף ונהנה מאוד. לאחר הדייט הזה המשכנו להתכתב המון אך ללא הצעת מפגש מצדו. עבר שבוע והחלטתי ליזום מפגש- הצעתי גם את המפגשים הבאים( בסהכ 5 מפגשים) הוא מצדו מאוד מראה התעניינות בדייט עצמו , וביום יום בהמון הודעות, אך לא יוזם מפגש. הדייטים מלווים בנשיקות ( בעיקר בסוף הדייט) אך ללא נסיונות למשהו מעבר ( דבר שנוח לי שלא מנסה מעבר, אך לפעמים גם לוקח יותר מדי זמן עד שיוזם נשיקה). שאלתי אותו בשיחת טלפון שלשום למה הוא לא יוזם פגישות והוא ענה שבזמן האחרון הוא יותר יוזם הודעות מאשר פגישות דבר שהוא לא אוהב כל כך אבל משום מה זה המצב ושהוא מבטיח להציע את הדייט הבא.
מפחידה אותי המחשבה להקשר לאדם שלא מוכן לקשר כרגע, אז המילים שלו דיי הלחיצו אותי. בנוסף אני באמת לא מצליחה להבין למה הוא מראה כל כך הרבה התעניינות ״וירטואלית״ ( מתכתב איתי 24/7 ומתעניין בכל מהלך היום שלי )ואיך זה שאינו יוזם מבחינת פגישות ועוד דבר שהפריע לי ששמתי לב שהוא עדיין מתחבר לאפליקציית ההיכרויות. מה יכולה להיות הסיבה להתנהגות הזו? ומה עושים עם החשש הגדול כל כך להיפגע.

שקד יקרה,
יש שתי אפשרויות בולטות: האחת שהוא באמת עדיין מחפש, רואה בך משהו זמני טוב אבל לא מספיק טוב. אני אומר את זה בעיקר על פי העובדה שהוא ממשיך לחפש – וזה משהו שתצטרכי לברר היטב אם אכן תרצי לפעול על פי החשש הזה. האפשרות השניה היא שזה האיש, זה הקצב שלו וכך הוא מתנהל. אולי כי הוא לא רוצה להילחץ על ידי אף אחד, אולי כי הוא ביישן, אולי כי קשה לו להתמודד עם סרוב, במקרה שלא תוכלי להיפגש כשהוא מציע. אולי אחד הסימנים לזה הוא אם הוא גם לא מתקשר אליך טלפונית (כי אולי את לא יכולה לענות באותו רגע). מסרונים זה הרבה יותר קל, כי אין בהם סרוב.בדקי את האפשרות הזו, אולי דרך הבקשה ממנו לטלפן אליך יותר, למשל, מיוזמתו, ואחר כך תחליטי אם את מסתדרת עם גבר שהוא פחות יוזם, ולכאורה פחות "גברי" במובן המקובל שאת רגילה אליו, בגלל יתרונות אחרים שיש לו.

אז הסיפור התפתח לכיוון דיי מוזר, הוא התקשר בסוף השבוע ופתח את "המצב המתוסבך בו הוא נמצא" הוא שיתף אותי בכך שהוא היה בקשר הרבה זמן שלא ממש רצה בו ומן "נקלע לסיטואציה של הקשר" הקשר נמשך כ4 שנים ונגמר לפני שנה וחצי לאחר מגורים משותפים. השיחה הייתה ארוכה מאוד, הוא סיפר לי שהוא מאוד נהנה לדבר איתי ושהוא מרגיש דברים שהרבה זמן לא הרגיש, אך עם זאת מאוד נלחץ מלהיכנס לקשר( יש לציין שהוא לא ניסה להוביל לקשר פתוח או מיני- הוא גם לא ניסה כלום עד כה). הוא טען שהוא רוצה וחושב שמגיע לי דברים מסוימים שכרגע יהיו קשים לו לתת, והוא צריך זמן להבין את הבעיה הזו כי רק עכשיו הבין שקיימת בעיה. אמרתי לו שנקח את הדברים לאט, והוא אמר שהוא רוצה לפתור בעצמו את הדברים אך הוא רצה להמשיך לדבר, ואני מצדי בהתחלה התנגדתי ולאחר מכן החלטתי להמשיך להתכתב איתו. הבעיה היא הצפייה- אני כן מקווה שיתפתח משהו ושהוא כן יצא מהמצב הזה בקרוב. הבעיה היא שאי אפשר לדעת מה יקרה. וגם לא יודעת אם הדבר הנכון זה לחכות ולאפשר לו להפתח או מצד שני להתרחק ואולי זה יוביל את העניינים- או שיאפשר לי להפתח לקשרים אחרים. הוא מצדו מאוד מראה התעניינות בהתכתביות.. וטען שהוא רוצה לשים את זה על מין אולד בשביל לא להרוס משהו שיכול להיות טוב. אני באמת רואה בו בן אדם מדהים וטוב, קצת קשה לוותר, וכן למרות שזה משהו שלא כרגע בידי.רציתי רק בסוף להודות לך, התשובות שלך חכמות, מהירות ובאמת מאפשרות לראות צדדים אחרים/ ואפילו לפעמים לראות את הצד שרואים אבל לא רוצים להבחין בו.תודה רבה!

שקד יקרה,
את מבינה מה שזה אומר. כלומר, שזה סיכון. כלומר, האפשרות לחוסר יציבות (הוא מאד נלחץ להכנס לקשר). אולי בגלל פגיעות רבה, אבל כבר חלפה שנה וחצי, ואדם בריא ויציב נפשית אמור כבר להמשיך הלאה. פגיעות רבה, ואולי גם נטייה לחרדתיות או לדיכאון, מושכים את התהליך הזה עוד.הוא מנסה להיות "הוגן" כלפייך, ולכן גם לא מנסה להוביל צעדים קדימה בקשר, אבל העובדה שהוא אומר שרק לאחר שנה וחצי הוא מבין לראשונה שיש בעייה, אומרת או שיש לו קושי או להתחבר לקושי שלו, או להודות בו. "הוגן" לא מספיק לך, כשאין לך ביטחון ביכולת שלו להתמודד עם הקשיים שלו, או לומר בגלוי שהוא לא רוצה מספיק. כנראה שאחד מהשניים נכון, או שילוב כלשהו של השניים, כשהוא מתוודה על אחד מהם. יתכן שהוא צודק (כן וגלוי), אבל יש לזה משמעות – שהיא בניית קשר שאינו בטוח. הוא עסוק מדי בעניינים של עצמו, מכדי להתפנות אליך. כאמור, או בגלל המבנה הנפשי שלו, או בגלל שהוא לא רוצה מספיק, או שילוב של השניים.לא מספיק שהוא אדם טוב, ואפילו מדהים, כדי להבטיח שיהיה בן זוג טוב. האם יש אפשרות שהוא באמת כן עם עצמו ואיתך, ושאת היא זו שתצליח להוציא אותו מזה ולייצב אותו? – יתכן. אבל זה סיכון, כי בכלל לא בטוח שזה יעבוד כך.

היי,תמיד הייתי מתקשה בלקום וללכת, הייתי ממצה כל אפשרות בקשר ואז מרפה. במקרה הזה החלטתי למראית העין לשחרר- אמרתי לבחור כי אני לא מעוניינת להמשיך לדבר איתו ואם וכשיחליט שהוא רוצה להכנס לקשר שידבר איתי. עברו מאז שלושה שבועות, ללא יצירת קשר משני הצדדים. והבעיה היא שאני לא ממש מצליחה לשחרר בראש. אולי בגלל אי הרגשת המיצוי שאני רגילה אליה בשביל להתקדם הלאה. אני שוקלת האם ליצור קשר או לא.... והאם בכלל זה יתרום כאשר הצד השני מצדו צריך להתקשר כשהוא יכול. אני יודעת שאין תשובה וודאית- ואולי התשובה שאני רוצה היא זו שסיכוייה נמוך מכולם. אבל, הבעיה היא למרות שעשיתי את הדבר הנכון, הדבר עדיין מעסיק אותי... למרות שאמרתי שאני לא רוצה להכנס לקשר עם מישהו שלא יודע מה הוא רוצה.. אני עדיין מתעסקת בו, עדיין מצפה שידבר עימי. ולכן השחרור שעשיתי לא באמת שחרור... אלא רק למראית העין וזה מאוד מפריע לי. אני מנסה במקביל לצאת, וכן חושפת את עצמי לאנשים חדשים... אבל יש מחשבות כל הזמן, באם ליצור קשר ואם כן אז מתי.. האם חודש זו תקופה קצרה מדי? ואני יכולה לדבר איתו עכשיו או האם לחכות ולמשוך את הדחף לעוד קצת זמן ולראות מה קורה כעוד חודשיים ( גם איתי גם איתו)

שקד יקרה,
ראיתי את התגובה שלך רק עכשיו.את אומרת שתמיד היית מתקשה בלקום וללכת. עכשיו קמת והלכת, ואולי מה שקורה לך מסביר למה את מתקשה לקום וללכת, גם כשאת צריכה. האם כי נקשרת רגשית אל האיש, וקשה לך להיפרד? האם כי קשה לך לחשוב שאולי החמצת משהו טוב? האפשרות הראשונה היא צורך להתגבר על רגש קירבה, ולהתמודד עם המחסור באדם קרוב שיש לך רגש אליו. ובין היתר זה אומר גם להתמודד עם העובדה שאת נכנסת לתחושת האובדן הזה מבחירה, כי כך הכי נכון לך.האפשרות השניה אומרת משהו אחר. הפרידה אולי אינה מהאדם עצמו (כלומר, מהחיבור הרגשי אליו עצמו) אלא מהציפיות למקום טוב שלך עצמך, ומהגשמת תקוות שחשבת שאולי תגשימי בעזרתו. זה אפילו עוד יותר כך כאשר אין לך הביטחון שתוכלי להשיג משהו אחר טוב בזמן סביר כלשהו קרוב, כי אז תחושת האבדן של הסיכוי להצלחה בחיים אפילו רבה עוד יותר. את יכולה להבין מכך שהעבודה שאת צריכה לעשות במקרה הזה היא אחרת. היא קשורה לביטחון העצמי שלך, היא קשורה לעשייה, והיא קשורה לצורך שלך לאסוף את עצמך ולהכנס למסלול חדש שייתן לך תקווה חדשה.האם את צריכה ליצור איתו קשר מחדש בעוד שבוע או חודשים? – בכלל לא בטוח. את אולי רק תכניסי את עצמך למעגל עמוק יותר עם מי שהסימנים מראים שאינו יודע, יכול או רוצה להיות בקשר מהסוג שאת רוצה. הוא יכול להיות בחור יפהפה, עשיר, מצליחן, מצחיק, ואולי אפילו מעניק ונותן בתנאים שלו (אבל בתנאים שלו!), וזה יכול להטעות כי זה מגביר את האשליה של הצלחה שלך. אבל כדי להצליח צריך גם שבן הזוג שלך יהיה אדם יציב, שיודע לקיים קשר, ושרוצה אותך. החלקים האלה, על פי נסיונך איתו, חסרים מאד.