האם זה אפשרי? תחושות ורגשות

הי, שמי הילה בת 24 , אני בן אדם שאוהב מאוד להיות בזוגיות..למרות שגם למדתי טוב מאוד לחיות גם עם הלבד.
אני צריכה התייעצות קלה בלסדר קצת את המחשבות המתרוצצות. יש לי חבר טוב, החבר הכי אוהב שלי ! אני מעריצה אותו ברמה אחרת מתגאה בהישגים שלו ומשתפת אותם כמעט לכל מי שמוכן להקשיב ( ויש הישגים..) החבר הכי אה שלי הוא בן 25 והכרתי אותו לפני כ3 שנים. מאז ישנתי אצלו כמה וכמה פעמים ושום דבר לא קרה. אני איני נמשכת אליו כל כך פיזית.. לא יודעת איך להסביר.. אבל האם אפשרי שתהיה חברות עמוקה כל כך עם גבר? האם איפשהו אני מפספסת פה משהו מעבר? (יוצא לי לחשוב על זה..שאולי אני מפספסת פה הזדמנות , שאולי הערכה היוצאת דופן הזו שיש לי אליו היא מעבר לידידות . אבל איך אוכל לדעת זו בוודאות..? ואולי באמת קיימות חברויות כאלו.. של אחים שהרי אף פעם לא מצאתי את עצמי בדחף לנשק אותו או משהו בסגנון... מה עושים איך עושים והאם אהבה יכולה באמת להסוות עצמה כידידות מופלאה?

הילה יקרה,
נדמה לי שאם כך את מרגישה, אז כנראה שזה באמת יכול להיות. האם זה יכול להשתנות? היו דברים מעולם. והיו גם חברויות אפלטוניות שנמשכו לתמיד. אני חושב שאת לא בטוחה שזה מה שאת מרגישה, ואני שואל את עצמי - האם זה בגלל שאת לא בטוחה בהכרתך את העולם הרגשי שלך? או אולי האם זה לא מתאים להבנה הקוגניטיבית שלך את היחסים שבין גברים לנשים? יתכן שזה שילוב של שניהם. משהו לחשוב עליו עוד, בצד המשך קשב למה שאת מרגישה באמת. אף אחד אחר לא יוכל לעשות זאת טוב יותר חוץ ממך (אגב, גם בטיפול - הוא יכול לסייע לך בתהליך, אבל בסופו של דבר, ההבנה שלך היא זו שאת מביאה אל פני השטח, ולא של אף אחד אחר).