דעיכה בזוגיות: מה עושים?

אני ובן זוגי בני 27. אנחנו ביחד כבר קרוב לחצי שנה.הזוגיות שלנו טובה. יש ביננו תקשורת טובה ואינטימיות.אבל לאחרונה אני מרגישה שמשהו מתחיל להתפקשש.. הוא פחות אומר לי שהוא אוהב אותי. פחות מתקשר ופחות מספר שהוא מתגעגע..אני מאד אוהבת אותו, דואגת להגיד את זה המון (שלפעמים נראה לי שאולי זה יותר מדיי). הקשר שלנו חשוב לי, אבל אני מרגישה שאני היותר רוצה, היותר אוהבת...אני רוצה להרגיש שהוא רוצה אותי ואוהב אותי, אבל אני לא רוצה ללחוץ יותר מדיי... אבל אני מרגישה שלמרות זאת אני עושה זאת ומלחיצה אותו.אני מפחדת שאני יימאס עליו והוא לא ירצה בי יותר..איך רצוי לנהוג?

טלי יקרה,
אני לא יודע אם זו פשוט דעיכה טבעית ונורמלית, שבה הוא מרגיש בטחון בזוגיות שלכם - וקצת פחות פרפרים של חוסר ביטחון, ושלכן הוא חושב עליך פחות כשאת לא לידו - כלומר, מהסיבה הפשוטה שאת עכשיו כמו בית יציב בשבילו, ושהוא לא צריך לדאוג שמא הבית הזה ייהרס כשהוא לא שם, מה שמפנה לו זמן לעסוק בעניינים אחרים, או - שאולי הוא מרגיש דעיכה בקשר, ומתחיל לחשוב מחשבות אחרות. וזה החשש שלך, אלא שאני לא יודע אם הוא ממשי. ייתכן שזו דעיכה טבעית ונורמלית שמגיעה דווקא מביטחון בך ובבחירה שלו.אולי זה המקום ליזום לעשות דברים כיפיים ביחד, כדי שירגיש שאת הבחורה הכי קולית בשבילו. ואולי, וזה יכול להיות חשוב לא פחות אם לא יותר, זה שהוא יחשוב שהדבר הכי כייפי עבורו זה נתינה, כי זה מה שהוא ירגיש כשהוא נותן. בשביל זה את צריכה גם לדעת לבקש ממנו בקשות קטנות (לא גדולות מדי, ולא לעיתים קרובות מדי), ויודעת לשדר לו בתמורה לנתינה שלו שהוא הבחור הכי כייפי שיש (שימי לב, לא רק נתינה, אלא גם בקשות לנתינות קטנות שלו, כי אז את יוצרת את הרושם שאת כזו שמגיע לה, וגם שזו הרגשה נפלאה לתת לה, כי היא יודעת לקבל). זה לא תהליך פשוט, אולי כי את רגילה יותר לתת מאשר לקחת. אולי כי יש לך גם התחושה שזה לא נכון לדרוש, כי זו לא את, וכי אנשים לא אוהבים כשדורשים מהם, ואת צודקת. המינון צריך להיות נכון, וחשוב שהוא ירגיש מעולה ומתוגמל כשהוא נותן.כתבתי די הרבה במכתב קצר. חשבי על זה, ואני מקווה שתמצאי את המינון הנכון.