דעה שנייה: מהי הדעה הראשונה?

שלום
ד"ר חסון,אני בת 36 ונשואה מזה חודשיים לבן זוגי לאחר שיצאנו יחד כ3 שנים בהן חווינו 2 פרידות קשות. אני בהריון בסיכון כיום, משמע שאיננו יכולים לקיים יחסי מין כבר חודשיים!!בנוסף, בעלי לא עובד כבר שנתיים הוא מנסה להקים עסק אך לא ממש מצליח לו. בגלל שאני בהריון בסיכון יש לי המלצה לעבוד מהבית. אני 3 שבועות עובדת מהבית ובמקביל רואה איך בעלי לא ממש עובד אלא ישן רב היום, נמצא במחשב עם הפיג'מה , עושה טלפונים , מטפל בכלב אך לא יוצא לפגישות ונפגש עם לקוחות. כשאני מנסה לשוחח איתו על כך שאני מוטרדת מכך שאיננו מביא פרנסה אזי הוא מתעצבן ונאטם.בשבועות האחרונים הוא ישן על הספה ולא איתי במיטה ויש לו פתיל מאוד קצר. אם אני מתווכחת איתו לגבי דבר מה אז הוא מתעצבן ואינו מוכן להקשיב לי.יש לציין שלפני שבוע הוא גילה כי ניהלתי צ'ט עם גבר אחר שתוכנו היה מאוד מיני (גבר שאני מכירה וזה היה פלירט מבחינתי ולא מעבר לזה).אין ספק כי הוא נפגע ולקח זאת כבגידה מצידי .אני פשוט מרגישה שהוא לא נמשך אלי שאינו יכול לסבול את הנוכחות שלי והוא גם אמר לי שהוא מדוכא ממני ושחרא לו בבית (בשבוע האחרון אחרי ש"עלה" על הצ'ט שניהלתי). יחד עם זאת, הוא מאוד שמח על ההריון ומתרגש ממנו.אני ממש אובדת עצות ומרגישה רע אני חרדה מהמצב הכלכלי (אני היחידה כעת שמביאה פרנסה יציבה), ומרגישה לבד מכיוון שהוא לא מוכן לתקשר בעיתות משבר ולהתמודד.מקווה שהעברתי את המסר בצורה ברורה אשמח לדעת איך להתנהל מולו. אני בטיפול אצל פסיכולוג והיינו בעבר כבר בטיפול זוגי (לפני הנישואין) שנכשל

הריונית יקרה,
את בטיפול אצל פסיכולוג היום, שבודאי מכיר את מה שאת מספרת כאן הרבה יותר טוב ממני. מה הוא אומר לך? למה את מחפשת "דעה שנייה"?