דעה לא חיובית על בן הזוג

ד"ר חסון שלום
רב,לאחר זוגיות מאוד צמודה של שנתיים ואירוסין,הגיע הקש ששבר את גב הגמל, ולאחר ריב החלטתי שאני ממשיכה הלאה,מבטלת את האירוסין משום שזוגיות כמו שיש לי אני לא רוצה,וכי אני רוצה לעצמי חיים אחרים.עכשיו לפרטים,בחורה בת 24 אפשר לומר מאוד רצינית,לא מתעסקת בשטויות,קרייריסטית ואמביציוזית ששואפת להשכלה גבוהה וכל מה שכרוך בזה.ארוסי,בן 30,בחור יותר קליל,אוהב לטייל בעולם,לעסוק בספורט,בחור מקסים באמת,אבל...מהיום שנולד ועד עצם היום הזה קיבל פינוקים ברמות שלא ראיתי בחיי,אני גם פונקתי בחיי אבל לא מתקרב לרמות כאלה בכלל.הפינוק התבטא בכך שקיבל כל מה שתמיד רצה,שעשו בשבילו ועדיין עושים,בעזרה כספית,וממש בהרבה דברים גדולים אפשר לומר.אני מנגד, פונקתי בדברים קטנים אך דברים משמעותיים אני משיגה לבד,אם זה שכר לימוד של אוניברסיטה וכו'.אני גרה עם ההורים,הוא גר במספר מקומות,כלומר,יש חדר אצל ההורים,אצל הסבא והסבתא,ואצלי. עכשיו,הרבה פעמים בן זוגי הציב לי אולטימטומים,לדוגמא אם לא תעשי את זה,הקשר הזה לא מתאים לי,אם לא תעשי את זה,אני לא אבוא לישון איתך יותר,אם לא תעשי את זה,אני לא אחיה איתך וכו'.בקיצור זה הגיע למצב שבו אני פשוט לא נותנת צ'אנסים יותר,חשוב שאחרי כל אולטימטום כזה,אני "עזבתי אותו",אבל כל פעם הוא ביקש סליחה וזה היה נראה אמיתי וסלחתי,הפעם לא עוד.עוד דבר,הבחור מעוד מעופף ולא חי במציאות של חיינו,הוא אפשר לומר,לא אוהב לעבוד קשה,הוא מחפש חיים קלים,הוא עזב עבודה כי "קשה לו לקום מוקדם בבוקר",הוא לא דואג למצב הכלכלי(והוא לא טוב) אבל הוא רוצה איכות חיים גבוהה ובית ליד הים באזור מאוד יוקרתי,אני,הרבה יותר מציאותית,אני לא מבינה איך הוא חושב לממן את כל זה,אולי הוא כרגיל בונה על אחרים.בקיצור,אני החלטתי לא להמשיך עם זה,אך עדיין קשה לי,עבר רק שבוע אבל אני באמת לא קל,למרות שאני שלמה עם ההחלטה,ההרגשה היא בעיקר בגלל שאני בודדה כרגע משום שהוא היה תמיד איתי. רציתי לשאול אותך,אני לא חושבת שאנשים יכולים להשתנות בדברים שטבועים באופיים,בטח לא בגיל 30,והאמת,אני לא חושבת שהוא רוצה,טוב לו ככה,הוא מקבל המון עזרה מכולם,ובעצם חיים די קלים,אני לא מוכנה לחיים כאלה כי אני לא סומכת על אנשים ולא בונה על עזרה של אף אחד כי היום יש עזרה ומחר אין ולכן אני מאמינה שצריך לסמוך רק על עצמך.מה דעתך?

פלפלת יקרה,
דעתי היא שדעתך עליו מאד לא חיובית, בלשון המעטה. דעתי היא שאת רואה אותו כקל דעת, לא מציאותי, מפונק, רוצה הרבה ומבלי נכונות להתאמץ. ודעתי היא שאם זו דעתך עליו, למה שתרצי להתחתן איתו? ודעתי היא גם, שלמרות שכתבת שאת שלמה עם זה, את לא לגמרי. אחרת לא היית כותבת אלי ומבקשת את דעתי, ומדגישה את מה שלא טוב בו. זה לוקח זמן להיות שלמה עם פרוק זוגיות בשלב כזה, ואת רק בתחילת הדרך. ואני חושב שאת יותר שלמה עם ההחלטה שלך ברמה הקוגניטיבית, מאשר ברמה הרגשית. הכיני את עצמך: צפויות לך עוד טלטלות רגשיות. היי חזקה.