דינמיקה של העצמת חסכים בזוגיות

שלום
אורן,
אני ממש מיואשת. אני ובן זוגי בשנות ה20 המאוחרות נמצאים יחד כבר שנתיים וחצי, חושבים ומדברים על חתונה.לאחרונה אני מוצאת את עצמי מותשת ןמיואשת מהקשר, ובעיקר מהתקשורת בינינו. הוא עובד כל יום עד שעה מאוחרת,-חוזר עייף ורעב, ועצבני, אוכל מתקלח ורואה את תכניות הספורט שלו.אני מוצאת את עצמי בודדה רגשית, אחרי שחיכיתי שיבוא והכנתי לו אוכל, הוא חסר סבלנות. כשאני מנסה לדבר איתו על זה ולאמר לו שמפריע לי שאנחנו בקושי מדברים, שאני מרגישה בחוסר הוא נתקף חוסר סבלנות מתעצבן מאד ואנחנו מתחילים לריב, הוא אומר שרק רצה לחזור הביתה לנוח ושאני לא מפסיקה לאכול לו את הראש. עצוב לי כי לא ביקשתי יותר מידי, והאמת שהגענו למצב שהוא רק צועק עלי כל פעם שאני מנסה לאמר לו מה מציק לי הוא פשוט נאטם, הקשר הגיע למקום שהוא לא יכול ןלא רוצה להיןת קשןב אלי. אני רוצה לציין שאני אדם עןבד ומלא חיים ןעיסוקים, ואנחנו מדברים במקרה הטוב פעם ביום בטלפון ל2 דקות. עצוב לי כי הקשר הגיע לזה ולא היה ככה מלכתחילה, בהתחלה הוא היה קשוב אלי וניסה לשנות דברים, היום נראה כי כבר לא אכפת לו והוא מיואש.אני תמיד נותנת לו את הספייס שלו, רוצה שילך עם חברים, לא מתנפלת עליו מיד כשהוא בא, אבל לא מרגישה שאני מקבלת את המינימום בחזרה. אני מרגישה לצערי שהוא לוקח אותי כמובן מאליו, וכל פעם שאנחנו רבים הוא אף חצי מאיים, משהו שגורם לי לחןסר ביטחון בקשר. הייתי רוצה להחזיר את הדברים לאחור, ואת השליטה ליידיים שלי, ןלהיות יןתר שמחה.אנא עזור לי..תודה רבה מראש!!

יפעת יקרה,
כנראה שמבלי משים, ואולי דרך החסכים שלך בנוכחות שלו, הדברים שלך שאולי היו מחמיאים לו בהתחלה, הפכו עם הזמן לתחושה של ביקורת או ניהול מצידך אצלו. זו דינמיקה שיכולה להתפתח בהדרגה, ולא קל בכלל שלא ליפול אליה. כי בהתחלה הוא ניסה יותר להיענות, מן הסתם. גם כי זה מחמיא, גם כי הקשר איתך הוא משהו חדש שיכול להסעיר אותו, אלא שעם הזמן הוא יכול להרגיש שזה בא על חשבון חברים, על חשבון משפחה, או אולי סתם על חשבון הצורך שלו במנוחה לאחר יום עבודה, או צפיה בספורט או בסרטים/סדרות או משחקי מחשב לבד עם עצמו. עם הזמן, כשהוא מנסה להציב גבולות לצורך שלך, שגם הוא מובן וטבעי, את הולכת ומתאכזבת, ומנסה לדבר איתו יותר שיבין את הצורך שלך - והקונפליקט גדל.אולי החיפוש שלך אחר הצורך "להחזיר את הדברים לאחור, ואת השליטה לידיים שלך", כפי שכתבת, אינו החיפוש הנכון. איבדת שלווה כי איבדת ביטחון, גם הוא איבד שלווה כי את לא מרוצה, וכך לשניכם קשה עכשיו זה לצד זה. קשה יותר להיות רכים זה לזה, נותנים יותר ומוותרים יותר. לזה צריך לחזור, ולקבל ולתת משני הצדדים, ולהאמין זה ברצונו של זה בשותפות ובחברות, שקצת הלכו לאיבוד.נכון וקל יותר להיעזר ביעוץ זוגי (ראי בבקשה את הדף באתר שלי עליעוץ זוגי לזוגות צעירים). אפשר גם אחרת, אבל זה תהליך שתצטרכי לקחת עליו אחריות לבדך - ראי את המאמר שלי עלשיפור הזוגיות, בדרך של חיזוקים חיוביים. קל יותר ללכת עם זה מלכתחילה, אבל אפשר גם לחזור לזה גם לאחר אבדן מסויים של הדרך.