דינמיקה משפחתית מורכבת

תאריך פנייה: 26.01.2016 מס׳ הודעות: 2
חיפוש נושא
אנונימית
בבקשה תעזרו לי - אני אובדת עצות
26.01.2016 • 21:06

היי,אני מעוניינת לשתף בסיטואציה מאוד לא נעימה שקרתה לי ואני אשמח שתביעו לי את דעתכם והחשוב מכל, יותר מאשמח שתתנו לי טיפים להתמודדות והסדרת העניין.. זה קצת יהיה ארוך אז תודה על זמנכם ועל הסבלנות !!אני בת 20, מנהלת זה כשלוש שנים מערכת יחסים עם בחור מדהים בן 32, בן למשפחה מדהימה. אני ואמא שלו, מתחילת היכרותי עימה, נעשינו חברות מאוד טובות. עם הזמן נהפכתי לאשת סודה, חברתה הטובה ביותר. בחודשים האחרונים, להרגשתי כמובן, נראה כי המערכת יחסים ביני לבינה מעט השתנתה מפני שאני מרגישה שלעיתים היא לא מפרגנת לי כמו פעם.. לא חמימה אליי כמו בעבר.. כבר לא משתפת אותי ומספרת לי הכל ונותנת לי את החיבוק החם שהייתי רגילה אליו (אך עם זאת עדיין רוב הזמן היא בסדר איתי, אך לא כמו בעבר).נראה כי לאחרונה היא עוברת תקופה קשה. גם בתה הבכורה ילדה תאומות והיא ליוותה אותה לאורך כל ההריון ימים שלמים וגם כעת לאחר הלידה מסביב לשעון , גם לדעתי היא במערכת יחסים עם בחור שאינו מתאים לה, ולדעתי האישית היא איננה מאושרת איתו... לכן עברה לי מחשבה בראש שאולי היא פשוט מתוסכלת אז זה לא אישי כלפיי (גם בן זוגי טוען כי הוא חש את אותו הדבר).לאורך כל התקופה האחרונה אני נותנת לה את מלוא ההאהבה, ההערכה והכבוד, כמו תמיד כמובן, תמיד משתדלת לשאול לשלומה ולהיות בחיקה כשאני בסביבתה ולעזור לה.. וכאן אני מתחילה לפרט את מצוקתי :השתחררתי מהצבא לפני כ 3 חודשים וכבר פיתחתי לעצמי תוכניות לעתיד. עשיתי המון מאמצים להתקבל למקום עבודה מסויים שחפצתי לעבוד בו, ואכן התקבלתי. (יש לציין שאת העבודה הזו, היא גם ניסתה לסדר לבתה הבכורה) ומאז, אני מרגישה שהיא לא מפרגנת לי בכלל.. לדוגמה, היא כל הזמן מדברת על החסרונות שבמקום עבודתי, ובנימה מאוד מזלזלת ומתנשאת. היא גורמת לי "להוציא את הרוח מהמפרשים" מה שנקרא. היא יודעת כמה דעתה חשובה לי וכמה אני מחזיקה ממני ומהשקפותיה, ונראה שהיא אינה מפרגנת בכלל. השיא היה, שלאחרונה היא אפילו כינתה אותי "פרייארית". ושוב, בנימה מזלזלת, פוגעת ומעליבה.השיא היה יום למחרת. כאשר התעוררנו בבוקר אני ובן זוגי, והכנתי לעצמי כוס קפה, והיא ובן זוגה התיישבו לאכול ושאלו אותי ואת בן זוגי האם גם אנחנו רעבים, וענינו בנעימות ובנימוס שלא. לאחר כמספר דקות, שוחחנו, אני והיא, ונשמע היה שבמהלך השיחה היא מאוד תוקפנית בגישתה. שמעו את זה בטונים שלה, ראו את זה במבטה. אדם לא צריך להיות חכם גדול כדי להבחין בכך.בן זוגי היה עד לכך וכעס בליבו, אך לא עשה עם זה דבר. נכנסו לחדר לנוח. לאחר כמספר דקות, אמא שלו דפקה לנו בדלת, ושאלה בטון תוקפני שאלה מסויימת לגבי אירוע משפחתי מסויים. אז בן זוגי ענה לה "אפשר לדעת למה את כל כך תוקפנית?". והיא ענתה בכעס ובתוקפנות יתרה "למה מי כבר חימם אותך?!" כשאני מולה בחדר.נעלבתי כמו שלא נעלבתי מימיי. בן זוגי אדם בעל אישיות מאוד רגישה, והוא החליט שלא לדבר איתה עד שלא תיזום בעצמה ותתנצל על מעשייה. וכן, לאור המערכת יחסים בנינו, אני נאלצת ללכת בדרכו וגם לא ליצור איתה קשר זה מספר ימים.הדבר נורא כואב לי. היא אישה יקרה וטובה וחשובה לי כמו אמא, ואני אובדת עצות. מה אתם חושבים שעליי לעשות? האם להסכים להחלטתו של בן זוגי , שלטענתו רק כך "תלמד לקח" ? או האם כדאי יותר לעשות משהו אחר?דרך אגב.. היא יודעת שנפגעתי. היא יודעת שנעלבתי מדבריה. וכבר מספר ימים שבאמת לא טרחה אפילו לשלוח לי הודעת SMS פשוטה ולנסות לשוחח איתי. בבקשה, אני באמת אובדת עצות. מה עליי לעשות על מנת להחזיר עטרה ליושנה? אני רוצה לחדש את המערכת היחסים הטובה. אנא כתבו לי את דעתכם. תודה רבה!!!!!!!!!

ד"ר אורן חסון
עניינים שבינה לבין עצמה
27.01.2016 • 12:40

אנונימית יקרה,
כפי שכתבת, יתכן מאד שכל העניין הזה אינו קשור אליך, וגם לא לבן זוגך, הבן שלה. יתכן מאד שהדינמיקה בינה לבן החבר שלה (כפי שאני מבין זה המצב) היא כזו שהיא מושפעת בקלות ממנו, או שעיקר תשומת הלב שלה לשם, ולכן מוסטת ואולי גם מוסתת לפחות תשומת לב וסבלנות, ויותר כעסים לכן, כלפיך וכלפי בנה. ואולי גם היא דואגת מאד לבת שלה, שמן הסתם עדיין מעדיפה אותה עליך (וזה טבעי), ומאוכזבת בשבילה על כך שאת הישגת את העבודה שהיא לא. אני לא מכיר את הפרטים, אבל גם יתכן שזו היתה טעות מצידך ללכת לעבודה שהבת שלא לא השיגה, או ניסתה להשיג. קצת כמו לבחור להיות בת זוג של האקס של החברה הטובה שלך. זה יכול להיות לא קל עבורה.אולי אפילו עצם העובדה שפתאום היא מגדירה עצמה כסבתא, כשהיא מנסה לבנות מערכת יחסים תוך כדי זה, מפריעה לה, כמו מראה של גיל שמשתנה לכ הזמן, והיא מנסה להתמודד עם זה.אני מבין שהיחסים בינך לבין חברך טובים מאד. הניחי לה. תני לה זמן. אם היחסים הטובים ביניכם נמשכים, שמרי מרחק, ותני לזמן לעשות את שלו. כך נכון, אגב, גם לגביו. כן לומר (בעיקר הוא, לא את!) אם משהו לא בסדר מבחינתו, אבל לא ללחוץ, ולא להכנס לעימותים איתה. והרי אותו בטוח היא אוהבת ותאהב תמיד, נכון? ובכל זאת הם בעימות כרגע. כך זה כנראה גם איתך. ואם תישארי איתו, זה יעבור לה עם הזמן. כמה זמן? - לא יודע. תלוי מה ישתנה ומתי. אבל חלק מהעניינים שלה הם עניינים שלה, והיא צריכה לפתור אותם עם עצמה ועם הזמן.

בברכה,
ד"ר אורן חסון – מטפל זוגי ואישי
אתר הבית: orenhasson.com
טלפון: 050-6000083