דילמת זוגיות: תלות בהורים והוריה

שלום ,
אני בן 22 וחצי יש לי חברה כבר 3 וחצי שנים יש בנינו אהבה מטורפת וחזקה אבל יש כמה בעיות שקשה לנו להתמודד איתם .המשפחה של החברה שלי קשה לה לקבל אותי ואת המשפחה שלי בטענה שאני לא יגרום לביתם אושר ועושר בעתיד.יש לציין שהמשפחה של החברה מבוססת היטב כספית ואנחנו משפחה נורמלית.במשך 3 וחצי שנים המשפחה של החברה שלי ובעיקר אבא שלה מנסים לגרום לה להבין שאני לא בשבילה ושאנחנו לא לרמה שלה וכו'.מצד שני במשפחה שלי מאוד אוהבים את החברה שלי ומתייחסים אלייה כבת בית במשפחה.בהתחלת הקשר נפגעתי כמה פעמים מאבא של החברה שלי והייתי אומר את זה לחברה שלי והיא הייתה באה ומדברת איתו.בחצי שנה האחרונה אני הפסקתי לתת הערות כלפי המשפחה שלה כי הבנתי שזה לא עושה לנו טוב.לאחרונה חברה שלי מבקרת את הוריי על דברים שלטענתה פוגעים בה ולא מכבדים אותה למרות שהוריי כל הזמן אומרים לי עלייה דברים טובים ושאוהבים אותה.אין לי מושג מה לעשות כדי שהכדור שלג של האשמות ייפסק זה לא עושה לנו טוב כשזה נפתח אשמח מאוד אם תייעץ לי מה לעשות.

יש לציין שאנחנו מאוד אוהבים אחד את השני ואנחנו רוצים לדעת אם להמשיך קדימה או לוותר בגלל שכל פעם יש בעיה אחרת מצד המשפחות.חברה שלי תמיד אוהבת להשוות גם מה ההורים שלה עושים בשבילנו ואיתנו ומה ההורים שלי עושים איתנו ובשבילנו.היא תמיד חושבת שההורים שלה הם הכי בסדר ושלי לא.או ששניהם לא בסדר ואין לה כוח להתמודד.ואני מצד שני מאוד אוהב אותה ומוכן לשים את הכל בצד למען האהבה שלנו כי אני מאוד רוצה להקים איתה משפחה ולהתחתן אבל מצד אחד חושש שכל הדברים הללו יפריעו בעתיד.

כמו כן רציתי לספר לך שאני בחור חרוץ ששירת את הצבא 3 שנים ועבד תוך כדי השירות הצבאי כדי להגשים את המטרות שלי.קניתי רכב לפני כמה חודשים וכל הרכישות שאני מבצע זה מהכסף שלי.בעוד כמה חודשים אני מתכנן ללמוד תואר מנהל עסקים ושיווק.במשך כל ה-3 שנים וחצי אני אוהב אכפתי מסור ונאמן לחברה שלי ומאוד קשה לי שאני לא מקובל לגמרי בבית שלה.אני ילד שאהוב ומקובל עוד מהגן ובכל מקום שאני נמצא ועובד.אבא שלה אומר לה תמיד שבשביל לימודים צריך כסף ולא יהיה לי את הכסף כי להוריי אין לממן אותי ואני לא יהיה מוצלח בחיים כי אני לא מגיע מבית שתומכים כלכלית ולכן הוא לא ממליץ לה להישאר לחיות איתי.ואני מצד שני כל חיי עובד מגיל צעיר נהנה מהחיים ומגשים לעצמי מטרות ורוצה מאוד להצליח ולפרנס את האישה והמשפחה בעתיד.אני לא רוצה לוותר עלייה בגלל שלא מאמינים בי במשפחה שלה כי אני מאוד אוהב אותה ומאמין שהיא צריכה להיות אשתי לעתיד.

יוסי יקר,
אתה נשמע גבר לעניין, שיודע מה הוא רוצה, מבין את הקשיים הטמונים בעבודה קשה ובהשגת הצרכים שלך, מוכן ויודע לעשות זאת. אלא שחברתך אינה כזו. היא תלויה מאד בהוריה, ואולי דווקא הכסף שלהם עומד לה לרועץ ביכולת שלה להתמודד עם קשיים. אמנם תלות בהורים יכולה להגיע ממקור אחר גם, אבל הכסף של ההורים הוא כנראה מקור ביטחון משמעותי בשבילה, והיא מקשיבה להוריה. היא מקבלת בטחון מהקשבה להוריה. אלא שחוסר העצמאות שלה הופך אותה גם פתוחה יותר וקשובה יותר להוריה, שלהם יש מאוויים משלהם. בין מה שהיא רוצה כבן זוג לבין מה שהוריה רוצים עבורה כבן זוג יש פער, והחברה שלך נמצאת בדילמה בינה לבינם. אין הרבה שאתה יכול לעשות מעבר לשקט הנפשי שלך ולעשייה, ולהדגים בעשייה את יכולותיך והשגיך. אני מקווה בשבילך שהיא תלמד לראות זאת דרך עיניך, ולבטוח באינסטינקטים האישיים שלה ולא באלה של הוריה, ולדעת להתמודד איתם בדרכה, בעדינות ובאסרטיביות כי סביר להניח שהם בסופו של דבר גם כן יהיו לצידה באש ובמים, גם אם לא יסכימו על הדרך. ואני מקווה שהיא תדע לעשות זאת מהר יותר, כדי שלא תצברו יותר מדי מטענים שליליים עד שזה יקרה. אלא שאתה לא יכול להחיש את התהליך. כאמור, רק תוך כדי עשייה שלך והשגים שאתה משיג.

שלום
אורן,מה אתה חושב שחברתי צריכה לעשות בכדי להתמודד עם הוריה?ואיך שנינו לא מדברים יותר על ההורים של כל אחד?

יוסי יקר,
אני חושב שהיא צריכה זמן, והיא צריכה להתבגר, כלומר, להגיע לעצמאות רבה יותר, בין אם בעקבות לימודים ועבודה בהמשך – או לפחות הבנה שיהיה לה בסיס מקצועי טוב תוך כדי העשייה וההתקדמות שלה, ובין אם בהבנה שאתה חשוב לה. אני לא חושב שהיא צריכה אותך מסביר לה שהיא צריכה להתרחק מההורים שלה, אלא היא צריכה אותך יציב, שקט ובטוח בעצמך. האם זה יעבוד? – אני לא יודע. זה מאד תלוי בלחצים שיפעילו עליה הוריה, אבל גם בשקט שאתה תקרין לה מבלי ללחוץ עליה בכיוון ההפוך. שתלמד דרך המעשים שלך שאתה לא מחרחר ריב, אלא איש של מעשים שאפשר לסמוך עליו, הן בצד המקצועי והן כמי שנותן כתף כשהיא זקוקה לה.