דילמה בזוגיות: בין עניין לפרנסה

שלום,
אני בת 27. אני נשואה די טריה (זה חצי שנה). בעלי גדול ממני בשנתיים. שנינו לא הגענו עם ממון רב מהמשפחות, וכרגע אנחנו בונים את העתיד שלנו.הבעיה שלי היא כזאת: כל חיי הייתי 'פרקטית': השקעתי בבגרויות, הלכתי לצבא למקום הכי קשה והכי טוב מבחינת העתיד, הלכתי לתואר פרקטי מאוד והצטיינתי.כעת, לאחר 4 שנים של לימודים, אני כרגע באמצע הסטאז' בראיית חשבון בפירמה הכי גדולה בארץ. ואני ממש ממש לא אוהבת את העבודה שלי וקשה לי לחשוב שאמשיך בזה. אני פשוט לא רואה את עצמי עוסקת בזה בעתיד.. חשוב לציין שאני עוסקת בתחום 'הראשי' בראיית חשבון, אולם יש עוד כמה תחומים שכלל לא התנסיתי בהם. בכל מקרה התחומים הללו לא מושכים אותי יותר מידי, אולם ייתכן שהם יותר מעניינים ממה שאני עושה עכשיו (מתוך הברירות מחדל הם ככה"נ יותר טובים..).לראשונה בחיי אני מתחילה לחשוב על לעזוב את כל 'הדרך הפרקטית' שבה הלכתי תמיד ולהתחיל לעשות משהו שמעניין אותי (אני רוצה לעבוד בעמותות שונות, שאין שם בד"כ כ"כ הרבה כסף..). אני כן רוצה לסיים את המסלול שעבדתי עליו זה זמן כה רב (כבר 5 שנים!!): לסיים את הסטאז בעוד שנה, להפוך לרו"ח (כי בכל מקרה התואר 'רו"ח' ודאי יעזור לי בחיים, וגם עבדתי כ"כ קשה להגיע לשם..), ולאחר מכן לפנות לתחומים שמעניינים אותי שלא קשורים לזה בכלל.בעלי הוא גם אדם מאוד פרקטי, ומכיוון שהוא רוצה שנבנה את העתיד שלנו היטב, הוא חושב שכן כדאי שולפחות אנסה דברים שיותר מעניינים אותי בתוך התחום. הוא מאוד עדין איתי והוא אומר לי שמה שאחליט הוא יהיה מאחוריי לא משנה מה, אולם הוא חושב קדימה ואומר שלפעמים צריך להתפשר. הוא לדוגמא, לא עוסק בתחומים שהכי מעניינים אותו (שגם הם לא היו מביאים הרבה כסף..), אולם הוא כן מתעניין בעבודה שלו ונחמד לו (הוא איפשהוא באמצע). לכן הוא טוען שגם הוא עשה התפשרות לטובת העתיד. הוא אומר לי בפירוש: "אני לא רוצה שתעשי משהו שאת כ"כ שונאת וסובלת ממנו, אבל לדעתי תנסי לפחות תחומים שמעניינים אותך בתוך ראיית חשבון. גם ככה יש לך תקופה של סטאז להעביר".בשביל לנסות תחומים אחרים אני צריכה לעזוב מקום עבודה מאוד מאוד מבוקש שקשה להתקבל אליו, וללכת לאיזה משרד קטן.מכיוון שגם ככה אני לא רוצה להמשיך בתחום - היה עדיף לי לסיים במשרד הגדול שבו אני עובדת עכשיו, ואז לפנות לתחום אחר. כי בכל מקרה אם אני לא רוצה להתעסק בתחום ורק רוצה שזה יהיה לי ברזומה - אזי הכי טוב שיהיה לי ברזומה שסיימתי במקום בינלאומי מוכר ומוביל (שכולם מכירים..). חוצמזה שגם לעבוד במשרד קטן - זה ככה"נ יהיה יותר נחמד אבל עדיין ממש משהו שלא בא לי לעשות 'כשאהיה גדולה'..אני לא כ"כ יודעת מה לעשות. אני מבינה את בעלי שהוא דואג לעתיד הכלכלי שלנו, אבל לראשונה בחיי בא לי פשוט ללכת נגד הזרם, ולהתכוונן לעשות דברים שמעניינים אותי באמת (ולא להתכוונן להישאר בתחום ראיית החשבון, על כל המשתמע מכך). קשה לי מאוד להחליט מה לעשות..

ללי יקרה,
דילמה. בהרבה החלטות יש דילמה. לפעמים בין בחירה טובה לפחות טובה, כשאין ודאות באף אחת מהן, ולפעמים בין אפשרות רעה לפחות רעה. קל יותר להחליט כאשר את לבדך, וקל יותר להחליט כאשר כל החלטה יש בה רק טוב או רק פחות טוב. זה לא המצב, ולכן ההחלטה שלך קשה יותר. מה שכן, היא הופכת יותר קשה מבחינה מוסרית, ונדמה לי ששם הבעיה שלך – שבן זוגך לא מרגיש שיש לו את הפריווילגיה שאת לוקחת לעצמך, לבחור משהו מעניין יותר על חשבון משהו מכניס יותר. זה הופך את הדילמה שלך לקשה יותר, שכן, אם הוא לא יהיה מרוצה בעבודתו, בהמשך, הוא אולי לא ירגיש טוב עם כך שאת נהנית "על חשבונו". זה לא שהוא יאמר לך את זה. הוא עושה רושם בחור מאד חיובי, ויתכן שלא יעלה את זה על בדל שפתיו. אבל נדמה לי שאת חוששת מכך שהוא יחשוב כך, ואולי מייסורי המצפון שלך מכיוון שאת תחשבי כך או שתחשבי שהוא חושב כך.דברו ביניכם עוד. אתם צריכים להיות "נקיים" בהחלטה הזו מכעסים. ואם תחליטי ללכת על מעניין יותר מאשר על מכניס, אולי באמת כדאי שתדעי לתת לו חיזוקים חיוביים על המאמץ שהוא עושה, לא רק להכנסה המשותפת, אלא גם לעניין שלך בקריירה. כדי ששניכם תרגישו יותר טוב עם זה. זה לא משהו שצריך לדבר עליו איתו, אלא משהו שצריך לבוא מההרגשה שלך כלפיו.