דחייה ופגיעה: התמודדות עם אכזבה

שבת שלום.לפני שנה הכרתי מישהו שיצאתי איתו לדייט. היינו בקשר תקופה קצרה, ואז הוא אמר לי שהוא הכיר מישהי חדשה והוא מעדיף לנתק איתי את הקשר. שהתקשרתי אליו עוד פעם אחרי שהוא רצה לנתק את איתי את הקשר הוא טרק לי את הטלפון בפנים, ודי נפגעתי ועד היום אני פגועה. אני מסתכלת באינסטגרם שלו ועדיין מאוהבת בו. אני בת 34 והוא בן 29 הוא קטן ממני. איך מתמודדים עם המשבר הזה. איך אני יכולה להוציא אותו מהראש? אשמח לעצה אודה לך על עזרתך בעניין

יש לי בעיה שלמרות שהוא ניתק לי יש לי רגשות כלפיו ואני מסתכלת באינסטגרם שלו כל הזמן ובוכה איך אפשר להשתחרר מזה אני יודעת שזה לא נורמלי אשמח ממש לעזרתך ועצתך

תודה רבה

שונית יקרה,
זה מאד פוגע להיות דחוי ממישהו שאת מאד רוצה. אין לי משהו מדוייק מזה כדי לומר לך. זה באמת מאד פוגע. זה גם מאד מאכזב, כי כאשר העתיד נראה כל כך טוב ובטוח, קשה מאד לאבד אותו. בעיקר כאשר לא היה קל להגיע את התחושה הזו של השלמות הזה, שהנה סוף סוף הישגנו את מה שרצינו כל הזמן.כמו שאת מבינה, וכאן הכאב, זו היתה אשליה. הייתם תקופה קצרה ביחד, הוא מאד מצא חן בעינייך, אבל למרות מה שחשבת – זה לא היה דו צדדי. לפחות לא באותה מידה.הכאב הוא לא מלאבד אותו. כעובדה – לא הכרת אותו מספיק, והוא, האמיתי, לא היה האדם שמתאים לך, ולו רק כי את האדם שמתאים לו. כפי שראית, גם לא האדם שנותן מספיק כבוד לאחרים, כפי שציפית ממנו, אחרת כנראה שלא היה טורק לך את הטלפון בפנים.אני לא בטוח שאת מאוהבת בו, כמו ברעיון של הקשר איתו. לא הכרת אותו מספיק כדי לדעת איך הוא מתנהג במצבי לחץ, לא הכרת אותו מספיק כדי לדעת אם הוא ביקורתי ואיך הוא מתנהג כאשר אתם חלוקים בדעתכם בעניינים פשוטים כמו ריהוט לבית או רחיצת כלים או קשוב כאשר את מספרת לו על עניינים שלך וקשיים בעבודה – לא בימים הראשונים של הכרות, אלא בשיגרה של היומיום. אלו הם המון דברים שאת לא יודעת. כמו בסרט "דלתות מסתובבות" (אם לא ראית – חפשי אותו), העתיד הוא מאד לא ברור אלא לאחר שעברת אותו, ובמקרה הזה עברת רק מסלול אחד מתוך כל העתידים האפשריים ולא אף מסלול אחר, אלו שהיו אפשריים ולא התקיימו. אחרי הכל, יכול להיות שלו הוא היה רוצה, אחרי 3 או 4 או 8 חודשים היית מגלה שלמרות הקסם שלו, הוא בלתי נסבל, או קשור מדי לאמו, או כל דבר אחר שהיה מחרפן אותך.העניין הוא שכרגע את מחוברת רק לעתיד אפשרי אחד שהוחמץ, והוא זה שעליו את מתאבלת. אני יכול להבין אותך, כי העתיד הזה הוא אכן החמצה גדולה, אבל לא בטוח שהוא אכן היה מתקיים. כרגע, העתיד הלא בטוח הזה שהוחמץ, מפריע לך להמשך החיים. אם היית יכולה, הייתי מבקש ממך לכתוב עוד כמה עתידים אפשריים, הרבה פחות אופטימיים, על סמך מה שאת כבר יודעת עליו. אני בטוח שיש גם כאלה, אני רק לא בטוח שאת מוכנה לחשוב עליהם. אולי כי המחשבה על "מה שהיה יכול להיות אילו" נותנת לך ערך, ולו רק כי זה היה בטווח יד.הייתי ממשיך והולך על זה. זה אכן היה בטווח יד, לו זה היה תלוי בך. לא בטוח שזה היה בטווח יד כאשר זה תלוי בו, למרות הקסם והכריזמה שראית בו.

עזרה לי מאוד שיהיה לך שבוע נפלא