פשרות גדולות וזוגיות: מה עושים?

שלום
דר' חסון,לפני מספר חודשים נישאנו, לאחר קשר של שנה. אני ואישתי בגילאי ה 30 לחיינו.עוד לפני החתונה היו לי ספקות בקשר, אך היתה אהבה, הסתדרנו גם כשגרנו יחד וברור היה לי כי אין דבר מושלם.מבחינתי, הרגשתי תמיד כי התפשרתי רבות כדי להמשיך את הקשר. למשל הפערים בינינו גדולים מאד מבחינת עצמאות, השכלה והכנסה, ואנו נוטים לריב על עניינים יומיומיים וכן כאלה שיש בהם תכנון עתידי, כהשקפותינו לעיתים שונות.בכל ריב מתחזקת אצלי ההרגשה כי אולי טעיתי והתפשרתי יתר על המידה ונישאתי למישהי שאינה מתאימה לי, וקשה לי לחשוב על עתיד משותף כשאין אושר והבנה בזוגיות.הייתי שמח לדעתך ועצתך.תודה.

אביב יקר,
ראשית, אנא ראה את תשובתי לדני, שלוש שאלות למטה.שנית, כאשר אתה מרגיש שאתה עושה פשרה במשהו גדול אחד, קשה לך להיות זוגי, כלומר, להיות במסגרת של נתינה וקבלה, בעניינים שוטפים וקטנים אחרים. הסיבה היא שבגלל הויתור הגדול הזה קל יותר להרגיש "שמגיע לך", וזה מפריע לך בנתינות הקטנות היומיומיות, ואולי עוד יותר בבקשות הקטנות של הצד השני, שבאופן רגיל היית מקבל אותן באופן טבעי הרבה יותר. ועכשיו אתה אולי חושב בתוכך: "והרי אני ויתרתי ויתור כזה גדול, ואת עכשיו מתעקשת איתי על כל הדברים הקטנים האלה?" - והופך להיות קשה יותר מולה.חלק גדול מהדברים האלה שייכים לסיפור הפנימי שאתה מספר לעצמך, שמקשה עליך להתמסר לזוגיות יותר בקלות כדי ליהנות ממנה וממה שהיא נותנת לך. התוצאה היא מריבות וחיכוכים קטנים שרק מקטינים את החלק שראית כחלק טוב בתחילת הקשר, ואולי אפילו טוב מאד, ואתה נשאר עם תמונת הויתורים הגדולים.