גרים ביחד ומחפשים סימנים - מה עושים?

היי ד״ר חסון אשמח לעזרה אני בזוגיות מזה כבר 3 שנים בהם היה הרבה on off אני בת 28 ובן זוגי בן 38 בתחילת הקשר נהנו מיחסים אינטימים מאוד טובים. שזה בעיקר משהחזיק אותנו יחד. לפני שבועיים עברתי לגור עם בן זוגי תקופת ניסיון של איך מסתדרים יחד במידה ומתאים כדי שנוכל לעבור לשלב הבא שזה אומר חתונה בן זוגי עובר מזה כמה חודשים תקופה לא פשוטה עם עבודה.. כרגע הוא התחיל עבודה חדשה שהוא פחות אוהב. הבעיה היא כזאת בתקופה שגרנו יחד היחסים האינטמים ירדו וכמעט לא באו ביוזמתו אלא רק ממני. היה מקרה שחברי אף סירב לי והרגשתי דחויה ופגועה.. כשדיברתי עם בן זוגי הוא אמר שהעבודה משפיעה עליו וגם הרגש שלו לא מספיק חזק אליי.. אנחנו נמצאים כרגע בקטע של להחליט מה עושים בן זוגי ביקש שבועיים להתרחק בשביל לחשוב ולראות אם נוצר געגוע. הוא אומר שעד שהמצב של המשיכה לא יסתדר לא נוכל להמשיך לשלב הבא כמובן שהבנתי כי גם אני לא מוכנה.. אך אם זאת אני אוהבת אותו ואני לא רוצה לזרוק הכל לפח ברצוני לדעת האם יש תרופה לבעיה שכזאת? האם ניתן לפתור את הבעיה שנוצרה? או פשוט לצאת לדרך חדשה שלי היא מאוד קשה? מה עושים כל הזוגות מתמודדים? או נפרדים?

קמילה יקרה,
אתם רק שבועיים גרים ביחד, והרבה קורה בזמן כזה. בעיקר, כשהוא בתקופת מאמץ יתר בעבודה. בעיקר, כאשר שניכם תוהים, ובודקים גם זה את זה וגם את עצמכם. ואז כל דבר קטן הופך להיות "סימן". אני יכול להרגיע אותך - הוא עוד לא סימן, כל עוד תהיו סבלניים בהתחלה. קל מאד להפוך כל מכשול קטן ל"סימן" לא טוב ולעדות למה הכל ייכשל. קל מאד, אבל לא נכון. אלא אם אתם חסרי סבלנות.גם את נפגעת מהדחייה שלו, למרות שדברים כאלה קורים מדי פעם. את כותבת שבתקופה שאתם גרים ביחד היחסים האינטימיים ירדו, אבל את מדברת רק על שבועיים. ברור שתראו כל דבר קטן לסימן של כישלון או הצלחה, אבל זה לא נכון לעשות את זה. בשבועיים האלה מתחילים לבוא לידי ביטוי המתחים, החרדות והתהיות, והחיפוש אחר סימנים. ואני כבר לא מדבר על מתחים שבאים עם המעבר למגורים ביחד, שהם קביעת תקדימים של חלוקת תפקידים, אלא על הרגשות והיחסים האישיים. סבלנות תאפשר לכם להתגבר על זה. ובתשובה לשאלה האחרונה שלך: בסופו של דבר, זה נכון: מי שלא מתמודד נפרד. בסופו של דבר, מי שנשאר ביחד הוא מי שהצליח להתמודד, כי היה לו קל יותר - או בגלל הרצון, או בגלל יכולת נפשית, או בגלל מה שסביר יותר להניח - שילוב של השניים. צריך ללמוד להפוך זאת ל"פחות קשה", בדרך ל"קל יותר".