גמישות בזוגיות: איך להתמודד?

ד"ר חסון שלום
רב,אני נשואה כשנתיים עוד מעט,בת 28 ללא ילדים. מהרגע שהתחתנו אנחנו חלוקים לגבי אותה בעיה שמלווה אותנו גם אם היא סמויה. שנינו באנו ממשפחות לא משהו של הורים גרושים שלא ממש אכפת לה מאיתנו, מצבנו הכלכלי היה קצת קשה, לא היה לנו איפה לגור וניסינו לגור אצל אמי שלא ממש אפשרה לנו ונאלצנו לגור בשכירות על אף המצב. אציין כי לאמי יש דירה גדולה והיא לבד, אבי נשוי שנית וגר בוילה ענקית ומפוארת יחד עם בנותיה של אשתו וטוען שאין לו לאחר שהשקיע. אביו של בעלי לא נותן בכלל. העניין הוא שיש לנו חיכוכים עם המשפחות וחילוקי דעות לכל אורך הדרך וברור לי שזה לא בריא לזוגיות שלנו. אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני ומסתדרים נפלא כשאנחנו ביחד לבדנו. בעיתי היא שבעלי הוא איש עקרונות וצדק. תמיד עומד על עקרונותיו וזה מצויין למקצועו, אך לחיי המשפחה פחות. ברור לי שיש גם צד חיובי בזה, אך הייתי רוצה שידרוש פחות ויזרום עם החיים. אמי הבטיחה לנו סכום כסף ועמדה בחלקו כשחמתי הביאה את מלוא הסכום ובעלי לא מקבל זאת, טוען : שמי שמבטיח צריך לקיים. אילו הערכים שהוא גדל עליהם ואילו אני פחות דורשת ממשפחתו. הריב האחרון היה שניסינו שוב לגור אצל אמי לתקופה מוגבלת מאוד וביקשתי מפתח עבור בעלי והיא לא רצתה לתת וזה מאוד הכעיס אותו ובצדק, והוא פשוט לא היה מעוניין לגור אצלה וכיום לא מדבר איתה. אני הצעתי לו לנסות להתעלם בשביל השקט שלנו והוא לא ממש מוכן. מה עליי לעשות כדי לשנות את תפיסת עולמו ולגרום לו להבין שאין צדק וצריך להיות חכמים ?אני מרגישה שהוא עושה בדיוק את הפעולה ההפוכה. אציין כי נושאים אילו תמיד עולים ומפריעים וכן גורמים לריבים. הנכון שמשפחותינו קשות, אך האם עליי להסכים שבעלי לא ידבר עם אמי ? הוא טוען שאני לא צריכה להכריחו. סליחה על האורך ותודה מראש.

אורטל יקרה,
והרי את באמת לא יכולהלהכריחאותו לדבר עם אמך, נכון? את יכולה ללחוץ עליו, ואת יכולה לריב איתו, אבל לאלהכריח. בשביל השקט שלכם, אל תנסי להכריח אותו.זה נכון שלאנשים שלא יודעים להתגמש, קשה יותר. ועוד יותר קשה להם מול אנשים אחרים שאינם יודעים להתגמש, כי הרי מה שהיו רוצים הוא שאחרים יתגמשו לפיהם. אבל זה בן הזוג שבחרת לך. גם אמא שלך היא אשה לא קלה, ואותה לא בחרת. אני חושש שאת היא זו שנשארה לחיות עם מרבית נטל הגמישות. זה לא קל, אבל אם את לא תעשי את זה, כנראה שאף אחד אחר לא יעשה את זה. יש לך בן זוג שאת אוהבת והוא ערכי, השתדלי להוציא מזה את הטוב ביותר, בלי ציפיות רבות, ונסי לרכך אותו בהדרגה, דרך דוגמא אישית ועידוד וחיזוק חיובי כאשר הוא מתרכך, אבל ללא חיכוכים ומריבות, כי אלו כנראה מקשיחים אותו במקום לרכך אותו. וכנראה שתצטרכי לוותר על טובות הנאה שעומדות בניגוד לכללים שלו. למען שלום בית. ופה ושם, נסי לרכך מעט גם עם אמך.

ד"ר חסון,ראשית, תודה רבה על התייחסותך. אני מבינה שרצוי לחיות עם כמה שפחות ריבים ומלחמות. אני מרגישה שאני ה"חכמה" מביננו ולא עושה בלאגנים ומריבות.אני אוהבת את בעלי ויש לו יתרונות : הוא שאפתן, איש עבודה, בעל מוסר מאוד גבוה, אמיתי ( תמיד אומר מה שיש לו בלב), בן אדם חם ואוהב ומפרגן,משפחתי, עוזר המון בבית, לא עצלן , אך יחד עם זאת לא קל עקב עקרונותיו שלא מוכן ממש לחרוג מהם על אף שהתגמש לפעמים. מה עוד יכול לסייע לי לגרום לו לזרום עם החיים מבלי לעשות אותם קשים יותר ? אני לא רוצה לתת לו להרגיש שאני מסכימה תמיד לדבריו . אתה חושב שרצוי כמה שפחות להפגש עם המשפחות ? הוא תמיד אומר לי שהתחתנו והקמנו משפחה ולא צריך להתעסק בהורים ואני צריכה לתמוך בו כי הוא בעלי ולהיפך. הוא מרגיש שאני צמודה לאמי ומצדדת בה. איך בכל זאת אני יכולה לגרום להם להסתדר ?

אורטל יקרה,
אני מבין שזה חסר לך. בודאי שזה חסר לך! ובכל זאת, את צריכה לעשות את המאזן הכולל, לבחון את הסיכוי לשיקום היחסים, ואם הוא קטן, לעזוב את זה. לוותר על החלום של משפחה גדולה וחמה, שאני יודע שזה קשה, ולתת לזמן לעשות את שלו, ולך לעשות את התיווכים הקטנים. עדיף כך מאשר להכניס גם את עצמך לויכוחים האלה, ולקלקל בזה גם את הזוגיות שלך וגם את היחסים עם אמך.