גירושין: צעדים לשלום

שלום,
אנסה לקצר...בת 34 נשואה 10 שנים + 2 ילדיםב3 שנים האחרונות הזוגיות שלי בעלי החלה להדרדר.נעלמו כמעט הדברים המשותפים שאהבנו לעשות ביחד, סקס בקושי, שיחות בקושי.בעלי עובד המון שעות אז גם בקושי מתראים.יכול להיות שזו גם אשמתי כי אני כבר לא כל כך מנסה להתאמץ גם לעשות משהו בנוגע לזה.ביום שישי האחרון היה לנו ריב רציני... הוא אמר שהוא לא יכול לחיות איתי יותר ואמר שלא חושב שאפשר לתקן את הזוגיות הזו. אני קצת תפסתי על זה טרמפ ואמרתי שאני מסכימה ושכדאי שכל אלד יפנה לדרך שלו.ברגע שאמרתי זאת הוא קצת נסוג לאחור אבל אני לא מוכנה וכן רוצה להפרד.איך אני יכולה להסביר לו בצורה ברורה כי בכל זאת כואב לי מכך שיפגע.אני חושבת עם עצמי טוב טוב כבר מספר חודשים והגעתי למסקנה שאני רוצה להתגרש ולא מעוניינת לתקן, כבר לא אוהבת אותו יותר מרגישה יותר שאנחנו כמו שותפים לדירה.אודה לעצה

מורן יקרה,
חשבי קודם (ואולי כבר חשבת) אם את משוכנעת בכך שזה מה שאת רוצה. האם את חושבת שגם אם תשנו כמה דברים מהותיים (למשל, שיעבוד פחות - האם זו אופציה בכלל?), ואם תחליטו לפנות יותר זמן לעצמכם כזוג, זה כבר לא ישנה אצלך דבר? האם כבר בנית לעצמך תוכנית איך תחיי בעתיד בלעדיו, ואיך תסתדרו שניכם, כספית ועם הילדים, תוכנית שגם הוא יוכל להסכים לה? אם התשובות חיוביות, תצטרכי פשוט לומר לו. שזה אומר למצוא את הזמן המתאים, שבו שניכם תהיו פנויים לשיחה שכזו, ולדבר מתוך הכאב והמצוקה שלך, ולא מתוך האשמות וכעסים. ולספק תשובות ורעיונות והצעות למה שיהיה הלאה. גרושים זו כניסה למצב מערער של חוסר ודאות, ואת המצב הזה שניכם תצטרכו לצלוח ביחד בשלום.

היי מורן,רציתי לדעת האם פעלת בכיוון הזה בסוף (של פרידה)?מאחד שנמצא שם...