גירושין: מה לעשות כשאין תקווה?

היי אני בת 23 נשואה מזה 4 שנים ואם ל2 בנות בגילאי 3 +ו2אני ובעלי לא מסתדרים תקופה די ארוכה יש המון תלונות על חוסר יחס משני הצדדים למרות כל מאמצי לתת לו את כל צומת הלב שהוא דורש ומבקש לאחרונה גילתי שהוא בוגד בי יש לצצין שזב לא פעם ראשונה הפעם הראשונה היתה בשנה הראשונה של הנישוים ועכשיו זו הפעם השניה אני לא רוצה להיתגרש כי אני ממש מפחדת ליהיות גרושה עם2 בנות כי אני צעירה ולא בא לי לחיןת לבד וגם כי אני מתביישת מהסיטואציה ומהסטיגמה ל גרושה למרות שגדלתי בבית להורים גרושים בעלי לא החלטי פעם הוא אומר שהוא אוהב אותי ויש רגעים שהוא שותף אותי בפגיעות אני פשוט חסרת אונים ולא יודעת ממה לעשות בבקשה עיזרי לי כמה שתוכלי תוגה רבה

ליאת יקרה,
אני מבין את הקושי שלך. למרות שהסטיגמה היא בעיקר בראש, וכך בדרך כלל גם הפחדים, אם את יכולה להיות עצמאית. אבל מצד שני, גם הנישואים הללו הם לא משהו בכלל. כך שגם לא תפסידי הרבה אם תתגרשי. אני בעיקר מבין את הקושי לאבד את התקווה שאולי הוא יתהפך יום אחד, והכל יהיה בסדר, ותהיו נשואים טוב, אבל לבד זה כנראה לא יקרה.במצבך, לא ממש אוכל לסייע לך כאן בפורום. את זקוקה לסיוע הרבה יותר משמעותי. האפשרות האחת היא במסגרת יעוץ זוגי, אם שניכם תהיו מעוניינים בזה, והאפשרות השניה היא לבדך. לפחות מתוך ההבנה שאת רוצה שלך יהיה טוב יותר. וזה המסר העיקרי שאת צריכה לקחת לעצמך – שלך יהיה טוב יותר. במסגרת היעוץ – הזוגי או הפרטני – תקבלי כלים לחשיבה ולהרגלים, שבסופו של דבר יעזרו לך להגיע למקום טוב יותר. אל תפחדי מזה בגלל שאת פוחדת משינוי. ממילא לא תשני דבר אלא אם תרגישי שזה עושה לך טוב יותר.